לאבד שליטה / לשחרר שליטה

שתי מילים שהחיבור ביניהן מעורר קונוטציות מנוגדות. מצד אחד לאבד שליטה זה מסוכן, זה מזמן את הלא צפוי. מצד שני לאבד שליטה זה לפתוח פתח למשהו אחר, לעוצמות חדשות ולא מוכרות, אפילו להגיע למצב אקסטטי.
מכיוון שהמילה "לאבד" מזמינה בעיקר את החוויה השלילית (אבדן) אני רוצה להציע את הצד החיובי: לשחרר שליטה. להתמסר. להרפות.
בעיסוי האירוטי ישנם שלבים מאוד אינטימיים שמגיעים להשפעה מרבית כשאת מצליחה לשחרר את עצמך, לאבד שליטה בקטע טוב, למסור את עצמך לעונג ובעיקר לתחושות. כשהראש מתרוקן מהצורך להיות בשליטה אפשר לתת לחושים ולגוף לספוג את המגע ואת הגירוי פנימה ולטפס גבוה לשיא.
מה נדרש כדי לאבד שליטה, כדי לשחרר שליטה וכדי להתמסר עד הסוף? ביטחון, אמון, נוחות.
ביטחון: תחושה בסיסית שאת מוגנת. שאת יכולה לשחרר מתוך ידיעה שלא יאונה לך כל רע, שלא תנוצלי, שלא ייחצו הגבולות המוגדרים של הסשן.
אמון: התחושה שהביטחון שלך קשור בהיותך אצלי ובידיי. ההרגשה שלא רק שאת בטוחה, אלא שהביטחון הזה נובע מכך שאני שומר עלייך. שאני מתייחס אלייך ואל שהייתך אצלי באופן מכבד, רגיש ומקצועי.
נוחות: שילוב של תנאי פיזיים ורגשיים שגורמים לך להיות במצב משוחרר. האם החדר בטמפרטורה נכונה? האם התנוחה בה את שוכבת נוחה לך? האם האווירה במקום נעימה? האם אני נוגע בך באופן שמייצר עונג והנאה?
תופתעי כמה מהדברים שפירטתי ניתנים לתחושה כשאני נוגע בך. כמה את משחררת, כמה את מכווצת והיכן, האם את מוכנה ונכונה לקבל את המגע שלי והאם את במקום משוחרר או שעדיין יש לך דרך לעבור כדי להגיע לשחרור, לתעופה למעלה, גבוה.
אז איך מאבדים שליטה בקטע טוב? לאט. תחילה בעיניים פקוחות, בשיחה גלויה איתי, בפתיחות, בבנייה של יחס מעסה-לקוחה שמייצר בינינו מרחב נעים ובטוח. בהמשך, כשאת כבר שוכבת ועוצמת עיניים את מוזמנת להרגיע בהדרגה את כל גופך. המגע שלי ינחה אותך, כשאגע וארגיע כל אזור בהדרגה את מוזמנת לנשום לתוכך עמוק, לנשוף החוצה כל מתח או לחץ שכלואים בך, ולאט לאט להרגיש שאת משתחררת, שאת פותחת את עצמך אליי, שאת הכי מוגנת כאן, כרגע.
ואז… זה הדבר האמיתי, המגע הארוטי, העונג המתעצם ושוטף.
בואי.