היא נכנסת אליי מהטיפטופים שבחוץ, מורידה מגפיים, סופגת את החמימות של החדר, לוקחת כמה דקות להתרגל למקום. אנחנו יושבים לשוחח, לפני המגע. ממיסים את הקרח, ממשיכים בעל פה את הדיאלוג שהתחלנו בהתכתבות. ואז היא מספרת לי:
"קראתי את כל הפוסטים באתר שלך, ואם יש משהו שלא קראתי בטח אקרא בהמשך…" מספרת שגדלה על מעריב לנוער, על מדור על בנים ועל בנות ואומרת לי בנונשלנטיות את אחת המחמאות הכי יפות: "הבלוג שלך זה כמו על בנים ועל בנות, אבל למבוגרים". מדברת על כך שכילדה ה"חינוך" המיני שקיבלה עסק בעיקר במה לא. איך לא להכנס להריון, מה לא מקובל וכו'… ואצלי היא מצאה מקום שאפשר לקרוא בו על "מה כן", ולגשת למיניות בגישה בריאה, חיובית, מאפשרת.
אחר כך, על מיטת העיסוי מגיע המגע. וגם בתוך המגע יש מילים. לפעמים בדיבור, לפעמים בשפות אחרות. היא נפתחת. לפעמים מבקשת עוד ממשהו שאהבה, ופעמים אחרות מדייקת אותי על משהו שפחות. נהדרת. אני אוהב לתת מקום גם ל-לא וגם ל-כן. כבר כתבתי: כשמגדירים גבולות אפשר להשתחרר מאוד עד אליהם, אפשר להיות בביטחון, אפשר להיות במשחקיות, בסקרנות ובגילוי.
אנחנו מסיימים אי שם אחרי הרבה עונג ומילים והיא אומרת שהיא צריכה עוד לעכל את כל החוויה והתחושות…
מאוחר יותר אני מקבל ממנה את זה:
אז אחרי מחמאות כאלה אני מרשה לעצמי קצת תעופה עצמית, לא רק בשבילי אלא גם ובעיקר בשביל הבלוג הזה שאני מטפח עם המון השתדלות להנגיש את המיניות כמרחב של התפתחות, של חיבור. חיבור לעצמך, חיבור לאנשים איתם את חולקת מגע ומשיכה, חיבור לאהבה עצמית ולהבנה שתמיד יש לנו עוד לאן לגדול ולהתפתח. לא קשור לגיל, לא קשור לסטטוס… כן קשור לסקרנות הבריאה, לכבוד הדדי, להבנה שמיניות זה לא רק פורקן טכני אלא גם מזון רוחני, רגשי.
ואני מסיים עם מחשבה / תובנה:
שימי לב איך סקס יכול לרוקן אותנו (פורקן, התרוקנות, שחרור מתחים) אבל יכול גם למלא אותנו (אנרגיה, שמחה, התלהבות, ריגוש ורצון לעוד). אני חושב שאין רע בפורקן ולשחרר מתח זה בוודאי נפלא, אבל מדי פעם כדאי לנו לעצור ולשאול את עצמנו, לוודא עם עצמנו שיש שם גם מילוי, שאנחנו לא רק מתרוקנים אלא גם מתמלאים. או במילים אחרות: סקס צריך לפתוח את התאבון ולא לסגור אותו 🙂