"היי רוני, קראתי על העיסוי האירוטי באתר שלך, אשמח לשוחח אם אתה פנוי. "
חזרתי אליה, עברנו לטלפון, שאלה כמה שאלות, עניתי, השיחה התגלגלה בקלילות לעבר קביעת תור לעיסוי אירוטי מפנק עבורה. אחרי שסימנו וי על השאלות המהותיות גילגלנו עוד איזה סמול טוק קטן. מסתבר שהיא במקור מרחובות. – וואלה? מאיפה?
עכשיו, שתבינו שרחובות זו עיר לא גדולה, ופעם היא הייתה אפילו קטנה למדי. אז איכשהו אני ממש לא מופתע כשמסתבר שהיא אחותו הקטנה של ידיד נעורים ושבעצם אני אפילו זוכר אותה כילדה קטנה. – די!! אתה רציני!?
כן, אני רציני לגמרי, ואני מתאר לה את הסיטואציה שאני זוכר, והיא מזהה איזשהו פרט שקשור לסיפור שלי ואנחנו שנינו במן "איזה קטע" שכזה. אבל כמו שכבר אמרתי: הפסקתי להיות מופתע מההפתעות, במיוחד אלה שקשורות בכמה המקום הזה קטן.
לרגע אחד אני מזהה שם איזושהי מבוכה בנוגע לגילוי המפתיע, אבל די מהר היא מתעשתת ומריצה איזו דחקה בסגנון: אתה לא בקשר עם אח שלי כבר, נכון? אני מודיע לה חגיגית שפעם אחרונה שדיברתי איתו הייתה כנראה באזור המעבר מחטיבת הביניים לתיכון. – אה יופי, נרגעתי…
כשהיא באה אליי, זו שעת ערב באחד מימי השבוע. היא באה מחוץ לעיר, ובכל זאת יש לה זכרונות מהאיזור בו המקום שלי נמצא. אבל אנחנו לא מתעכבים על זה. היא סוקרת אותי במבט בוחן, יש איזה רגע שהיא נראית לי קצת מהורהרת, כאילו נודדת רחוק במחשבות.
עמוק אל תוך העיסוי היא לא נודדת. היא נוכחת. כאן, עכשיו, גבוה.
יש לה אנחות שנעים לי לשמוע, ויש לה עור חלק שנעים לי לגעת בו, ויש לה את הדבר הנפלא הזה ששמור למעט נשים: היכולת לחוות שפיכה נשית ברמות הבאמת נדירות של התופעה. בהתחלה היא מופתעת כי זה חדש לה, אבל עד מהרה היא תופסת את הרעיון ומגלה שהיא יכולה לשפוך עוד. ועוד. ועוד. ואני עוזר לה לעוף על זה, והיא נביעה בלתי פוסקת של עונג, נתזים שמחים של אורגזמיות פועמת.
כשהיא נכנסת להתקלח אנחנו באווירה של "היי בנטורל": זה מן שלב כזה שבו העירום לא אישו, האווירה רחוקה מפורמלית, החיוך בא בטבעיות והמילים מוצאות איזה משהו לחייך אותו באופן ורבאלי. וככה, שנייה לפני שהיא מתמסרת לזרם החם, היא אומרת לי: אתה יודע? אני חושבת שאני זוכרת עוד פגישה שלנו מהילדות.
– וואלה? סיקרנת, ספרי.
– בוא, שנייה, כנס. אני נכנס לחדר המקלחת. היא מסיטה את הוילון ומתיזה עליי מים. לא שזה משנה משהו, אני ממילא לא כ"כ לבוש, אבל אני בכל זאת שואל: איך זה קשור לסיפור שלך? – זהו בדיוק, שזה לגמרי קשור, אני חייבת לך שפריץ מים!! ואיכשהו מפה לשם היא מצליחה להפתיע אותי עם איזה זיכרון ילדות, משחק של אחר צהרים קיצי, אחד מהבילויים החביבים עלינו היה מלחמות מים, ומסתבר שהילדה הקטנה שבגרה והפכה לאישה שכח העל שלה זה שפיכה נשית בהספקים גדולים, זוכרת מה שאני לא: שהשפרצתי עליה במקרה באיזו הזדמנות שכזו.
– דיי!! אין מצב!
– יש ועוד איך יש. הרגע הוכחתי לך…
אחרי רגע אני אומר: אבל את יודעת משהו? יש בעיה בחשבון שלך: אם היית חייבת לי שפריץ, כבר החזרת לי בריבית על מיטת העיסוי!
וההיא לא פראיירית, הקטנה שבגרה, ומתחצפת אליי: אתה יודע מה, תכלס אתה צודק: אז עכשיו אתה חייב לי שפריץ.