שאלה: "שלום רוני, שמי נועה. קראתי בעניין את הבלוג שלך וכהמשך לפוסט האחרון שכתבת גיליתי שיש בי התנגדות לרעיון שמשתמע מהדברים. אם אני מבינה נכון אתה בא ואומר שעונג זה דבר חיוני ושאפשר לקבל עונג בצורה מקצועית בעיסוי אירוטי.
אותי לימדו שמגע אינטימי הוא חוויה ששמורה לזוגיות ושסקס הרבה יותר טוב כשהוא נעשה באהבה ובתוך קשר. אני מסכימה שמגע ועונג זה צורך אמיתי אבל מה אתה יכול לומר על הטענה שהמימוש של הצורך בדרך מקצועית ולא בדרך של קשר זוגי – הוא עצמו לא אמיתי?
מקוה שהשאלה אינה פוגעת בך ושתואיל לענות,
תודה"
איך זה מרגיש להיות לב?
נתקלתי בטקסט מהמם שנכתב לפני למעלה מ 700 שנה וכאילו שיקף באור חדש את אחד המוטיבים השזורים בפוסטים שלי על חווית העיסוי האירוטי, מנקודת המבט שלי כמעניק. המילים נכתבו על ידי המשורר הפרסי "חפיז":
להמשיך לקרוא איך זה מרגיש להיות לב?"חד פעמי זה לנצח"
היא מתקשרת אליי לתאם, ופורשת בפניי סיפור חיים מסקרן שנשזרים בו יחד נישואים של הרבה שנים, מסעות חיים, תהפוכות מקצועיות ואישיות… באופן כללי ברור שהאישה הזו היא מיקס מעניין בין טיפוס מיושב ומיינסטרימי לבין מסלול חיים מפתיע, מאתגר. כאילו לא יכולות לעבור שנה שנתיים בלי שמשהו יטלטל את עולמה, לפעמים בטוב, לפעמים בפחות טוב, ולפי השיחה – כמעט תמיד בחיוך ובאופטימיות.
היא מדברת על מיניות. מיניות של תשוקות ששוטפות אותה כגלים. לא, היא לא פרפרית, או במילותיה "למרות כל מה ששמעת , במשך השנים הארוכות האלה הוא הגבר היחיד איתו שכבתי. בעצם, נשאיר מקום לספק לגבי איזשהו ערב באיזושהי הזדמנות מאוד מיוחדת אבל אני לא לגמרי בטוחה מה היה שם ואני אקח את הסוד הזה איתי לעולמות אחרים".
הפשטות שב-wow, או: הגוף יודע, הגוף זוכר.
"אז רוני… וואו… מאיפה להתחיל?
יצאתי ממך אחרת מאיך שהגעתי"
היא נכנסת עם התרגשות גדולה, עם סימני שאלה, עם הרבה זמן שעבר עליה בהיסוסים, בהתלבטויות. בדיעבד, נעימה לי המחשבה שהעיסוי הארוטי שהענקתי לה היה עבורה הגשמה של פנטזיה, אך גם חבל לי בשבילה שבהגשמה הזו הייתה כרוכה תקופה לא מבוטלת של התלבטות, של חששות.
אבל היא כאן.