כמי שעוסק במיניות ואינטימיות אני פוגש פעמים רבות את המורכבות שבדברים. קצוות, ניגודים, דואליות. אני רגיל לראות את המורכבות הזו ולהכיר בה, לקבל אותה בהבנה. לעומת זאת, לפעמים לנשים שמגיעות אליי זוהי סיטואציה פוקחת עיניים, ולא תמיד זה קל להתייצב מול דברים שהודחקו. כמו לדוגמה שחיי המין בבית לא מספקים, שבזוגיות אין ריגוש, אולי אפילו אין התאמה מינית. אישה מקסימה שאני מכיר מלפני כמה שנים טובות – והן באמת היו שנים טובות – התעניינה לפני כמה ימים בעיסוק שלי ונכנסה לקרוא באתר. לאחר מכן היא שלחה לי הודעה אותה סיימה כך: "לגמרי היה מתאים לי להגיע לעיסוי כזה, להזכר בימים השובבים שלי ואיך זה באמת צריך להיות ולהרגיש….אבל איך אח"כ חוזרים לשגרה?"
אני לא הולך להכנס פה לסיבות למה כן לבוא אליי לעיסוי האירוטי, יש בבלוג מספיק פוסטים שמשווקים אותי היטב 🙂 אני רק אניח בהקשר הזה את ההערה שאם במסעדת שף מסוימת אוכלים אוכל טעים יותר מאשר בבית זה לא גורם לאנשים להתבאס ולהימנע מלאכול לפעמים במסעדה טובה. בפוסט הזה אני רוצה לפתוח קצת את הפלונטר שסביב הקשר שבבית ולהבין למה אין שם ניצוצות…
אזהרת קריאה: אני הולך להכנס חזק במונוגמיה. אם את מפחדת להסתכל בראי הזוגיות שלכם, אולי תחשבי פעמיים אם להמשיך לקרוא.
אז מה הקטע הזה עם זוגיות ארוכת טווח שהרבה פעמים מותירה את אחד או שני בני הזוג לא מסופקים? למה סקס הופך הרבה פעמים למטלה, למה יש סביבו כל כך הרבה קונפליקטים, למה כל כך הרבה פיצוצים וגירושים סביב "בגידות"? למה הרבה פעמים אישה יכולה להיות במן תחושת חסר לא לגמרי ברורה, בהימנעות מסקס, משך שנים, ואז בגלל חוויה פורצת דרך כמו רומן מחוץ לנישואים או אפילו עיסוי אירוטי חד פעמי לגלות שהיא בעצם בכלל לא הייתה מחוברת למיניות שלה כבר 10-20 שנה, שזה משום מה גם משך הזמן שבו היא מצויה בזוגיות? אפרט להלן כמה סיבות.
קודם כל: משיכה. מוזר, לא? הרי משיכה זה הדבר הכי בסיסי בקשר – במיוחד רומנטי ואינטימי – בין גבר ואישה. ובכן לא בהכרח. ישנם זוגות רבים שהתחתנו ללא משיכה גדולה, ללא התאמה מינית. וגם אם כשהתחתנתם הייתה שם משיכה, הרבה פעמים עוברות השנים והמשיכה דועכת. אולי זו השחיקה, השגרה, אולי שינויים גופניים, בריאותיים, אולי שינויים התנהגותיים… הרבה סיבות שגורמות למשיכה לדעוך. וסקס בלי משיכה דומה לאוכל בלי טעם.
דבר נוסף: אופן המגע. נשים רבות מעידות שלא נוגעים בהן כמו שצריך. מגע לא רגיש, לא קשוב, מגע מכאיב, מגע שנעשה כלאחר יד, אולי כדי "לסמן וי" ולהתקדם הלאה. זה אבסורד, כי מגע הרי אמור להיות מה שמחרמן אותנו, מה שמוביל אותנו לרצות לעשות סקס. מגע אמור להיות הדבר שבונה אצל האישה תשוקה להיפתח, להיחדר, בעוד שהיא חווה מגע שסוגר אותה, גורם לה לרצות רק שייגמר כבר ואפשר יהיה לחזור לעניינים יותר מעניינים.
עוד דבר שקשור במגע: משך הזמן. זה לא מקרי שנשים עפות על העיסוי האירוטי. אפילו אם נעזוב רגע את האירוטי: איזה כיף זה מסאג', נכון? שעה שלמה שמישהו מטפל לך בגוף, בסבלנות, ברגישות, בנתינה נטו ולא בלקיחה או בהתעסקות ב"עכשיו תורי עכשיו תורך". אז כשלוקחים את זה למגע בעל אופי אירוטי – ברור שזה פקטור משמעותי ברצון שלך בעוד מזה ולא בתחושה של ניתוק מעצמך ולבטח ממנו.
ועוד משהו על מגע: גיוון, קוטביות, עושר. מכירה את ארבעת האלמנטים? אדמה, אש, מים ואוויר? אם ניקח את זה לעולם המגע בפרט ועולם המיניות בכלל, יש לארבעת האלמנטים תפקיד חשוב. כל אחד מהם מביא איכויות יחודיות למרחב המיני, האירוטי. הרבה פעמים אנשים תקועים באיזשהו אלמנט אחד. את יכולה להיות 20 שנה עם אדם שהמגע שלו כמו אוויר, בעוד שאת זקוקה גם לאש. או אדם שמביא את האש כל הזמן, ואת נשרפת, כמהה לקצת אדמה יציבה, מקרקעת, או זרימה של מים. אם מה שכתבתי נשמע קצת אזוטרי או רוחניקי תתעלמי מהשמות של המגע ותתמקדי במהות: אם אי פעם עברה בך המחשבה "הייתי רוצה שתיגע בי גם ככה או ככה" – את מבינה על מה אני מדבר.
ויש עוד הרבה לכתוב על למה זה לא עובד אבל היריעה קצרה. יש עולם שלם של פסיכולוגיה של התשוקה. של הנפרדות והנבדלות. כך לדוגמה זוגות רבים חיים בציפיה רדיקלית להיות הכי מחוברים, הכי פתוחים, לכאורה הכי "נאמנים" זה לזה, בעוד שעצם ההפיכה של הכל לשקוף מחבלת בתשוקה, מונעת מכל אחד להגשים את עצמו כאינדבידואל. כשאנחנו בגדר "מובן מאליו" אנחנו מפסיקים לתדלק משיכה ומתחילים להזין את השחיקה. מי שרוצה להרחיב בנושא – אני ממליץ על הספר "אינטליגנציה אירוטית" של אסתר פרל, אף על פי שמאז כתיבתו חלפו כמעט 20 שנה והיום הוא מרגיש לי אפילו עדין מדי. בזמנו היה מדובר בספר פורץ דרך, כמעט מהפכני בגישתו.
אי אפשר לסיים פוסט כזה – כשהמונוגמיה שוכבת כאן חבוטה ומושפלת – בלי לתת איזשהו אופק אופטימי. אמנם ישנם דברים שקשה לשנות – חוסר התאמה מינית לא בהכרח ניתן לפתור. אם הריח שלו, המראה שלו, התחושה שלו בתוכך לא עושים לך את זה, יש מצב שזה חסר תקנה. אבל רוב הדברים האחרים ברשימה שמניתי הם בסופו של דבר איכויות שניתן לשפר, מגעים שניתן להתאמן עליהם, ושינויים מחשבתיים שצריך ואפשר לעשות. אחד מהשינויים המחשבתיים קשור באגו ונוגע לבלעדיות. דיברתי מוקדם יותר בפוסט הזה על זוגות שמתגרשים בגלל בגידה, ובכן יש זוגות שהלכו בדיוק הפוך מזה, העניקו זה לזו את הספייס לחוות דברים מחוץ לנישואים והרוויחו הרבה יותר שקט ויציבות בבית. לפעמים גם ההגשמה המינית הפרטית חילחלה חזרה הביתה לזוגיות. אני לא מתיימר לצייר תמונה פסטורלית או לטעון שזה בהכרח הפיתרון הרצוי, יש ויש. אבל נוכחתי לא פעמים שלדבוק במוסכמות הישנות ולחיות עשרות שנים במיניות כבויה ומתפשרת, לא מוביל לאושר וסיפוק בעוד שחשיבה (ומעשים) מחוץ לקופסה פותחים פתח להגשמה מינית, וזה לא משהו להקל בו ראש.