היא נתקלה בכתבה עליי ב"את" מזמן ושמה לעצמה בראש שהיא רוצה לבוא ולחוות עיסוי אירוטי. לקח לה זמן להתבשל על זה. איפשהו לקראת החגים קיבלתי ממנה הודעה חמודה, סיפרה שהיא יודעת שתגיע אליי, רק צריכה לאזור אומץ… איחלה שנה טובה. בינתיים, אני צללתי לתקופת המעבר של הסטודיו שלי למקום החדש וכך חלף לו חודש עמוס… והנה, בדיוק בחלוף החגים בתיזמון מושלם נכנסת הודעה ממנה, ואנחנו קובעים…
… הרטט נבנה, אני מרגיש אותו. מן זרם טוב של אנרגיה, מלווה בתנועות שרירים סביב אצבעותיי. אנחנו עמוק אל תוך העיסוי, אין כרגע משמעות לזמן, יש הקשבה שלי לתגובות שלה, לריגוש המתגבר. היא שקטה, לא רגילה להיאנח בקול, ואני אוסף את סימני הדרך שלי מהדקויות: איך היא נושמת, איך היא רוטטת, איך היד שלה מתהדקת סביב אמת יד שמאל שלי. וזה בא, מגיע, מציף ומתנחשל. גל גדול של אורגזמה פועמת, יפה, שופעת.
… אני שואל אותה מה אומר הגוף: עוד, או די? התשובה שלה רשומה לא רק במילים. שפת הגוף שלה מבקשת עוד, פתוחה ומזמינה. החיוך הדק, עיניה העצומות, הריכוז שלה פנימה, בתחושות, בציפיה. אני חוזר לענג אותה, בלי יעד ברור. המטרה שלי פשוט לעשות לה נעים. לענג. אני לא מכוון למשהו ספציפי כעת. לא לאורגזמה, לא לשפיכה. אני רוצה לקחת אותה לעוד טיול בעונג, לפני שמסיימים. הדקות מתמוססות לתוך החושים… מתוך הלהבה המתגברת אצלה בפנים אני מתחיל לזהות שוב את הזרם ההוא, את השרירים המתחילים להתכווץ ולבנות מתח שיא שמבקש להיפרק. אני איתה בתוך הרגע הזה, והנה היא שוב מתפוצצת, בדרכה השקטה אך העוצמתית. האגן שלה מתרומם, ושולח גל שמטפס הלאה דרך הבטן, אל החזה ושוטף את כולה. אורגזמה חזקה, פועמת, ארוכה…
נחיתה רכה אל שכיבה של כמה דקות בעיניים עצומות.
מקלחת.
יושבים ללגום ולשוחח.
היא מספרת לי שהיה לה מאוד נעים ואז גם משתפת בגילוי לב שבחלק מהזמן עוד היה שם ברקע איזשהו קושי שקשור בזמנים. איך היא אומרת? "זה הלחיץ אותי שלא ידעתי אם כבר מצופה ממני לגמור. זה משהו שהבאתי איתי מהבית, מהזוגיות… אבל בסוף זה הגיע בלי שבכלל הייתי צריכה להתאמץ."
הוידוי שלה נוגע ללבי. כל כך הרבה נשים עסוקות בעניין הזה של הזמן שלוקח לאורגזמה להגיע. מאיצות בעצמן, דוחקות בעצמן, מרחיקות את האורגזמה במקום לקרב אותה. סיטואציה נפוצה מהחיים של הרבה נשים בכל מיני סטטוסים. המחשבה האם הגבר שאיתך יגלה סבלנות לזמן שלוקח לך לפתח מספיק עונג כדי לגמור.
מהמקום שלי, כמי שמענג נשים, השאלה הזו כמה זמן לוקח לאורגזמה להגיע אינה רלוונטית. ליתר דיוק היא שאלה חשובה אבל רק ברמה התאורטית, מדעית. מספיק שנדע (יש מישהו שעדיין לא יודע?) שלאישה נדרש על פי רוב זמן רב יותר מאשר לגבר כדי להתגרות, לטפס למעלה, ולהצליח להגיע לאורגזמה. ובפועל? כשאני מענג אישה אני לא עסוק בכמה זמן עבר, אני פשוט קשוב לפידבקים של הגוף, לשפה עשירה של סימנים ותגובות לסוגי המגע המגוונים שאני מעניק. ההבדל בין לגמור ללא לגמור תלוי יותר בקשב וברגישות מאשר במחוגיו של השעון. תעשה את הדברים נכון, תתמסרי לתחושות, תשכחו את הזמנים. וזה מגיע… בגדול.
"לא האמנתי שאני אגמור פעם שנייה" היא אומרת לי… "אבל השנייה הייתה אפילו יותר חזקה מהראשונה."
ואני חושב לעצמי: כל השפע הזה של העונג התרחש בסך הכל במשך כשעה נטו של מגע. לא איזה משהו חריג, כי מדוע לא נקדיש מדי פעם שעה לענייני עונג?
אז בואי נסכם את הפוסט. השאלה הייתה כמה זמן לוקח להגיע לאורגזמה?
והתשובה היא… להחליף את השאלה!
השאלה הנכונה היא: איך לעשות אורגזמה?
והתשובה: ברגישות, בסבלנות, בהקשבה. בהבנה שלפעמים עוד כמה דקות של מגע מדוייק בלי שום מאמץ מיוחד ותרגילים מסובכים לוקח את העונג לטיול בפסגות הגבוהות… תרשי לעצמך פשוט להיות בקבלה בלי שיפוטיות עצמית, בלי לחשוב כמה זמן עבר, וכמה זמן עוד צריך… פשוט: תהני 🙂
תודה על הזכות לענג.
רוני היקר!
כל מילה כאן מדוייקת. אתה אדם מקסים בצורה יוצאת דופן ובזכות זה הסיטואציה הפכה מהר מאוד להיות נינוחה ומאפשרת. תודה על חוויה מהממת שבוודאות תחזור על עצמה.