העיסוי האירוטי כותב את עצמו מחדש כל הזמן. כל מפגש הוא סיפור בפני עצמו. אולי כי נשים הן מורכבות ומגוונות מטבען ואולי כי העונג מגיע בהרבה צורות ותצורות.
ישנם המפגשים בהם החיפוש הוא אחר העוצמות. עוצמת הריגוש, האורגזמה, השפיכה… אלה המפגשים של המים הסוערים.
וישנם המפגשים בהם הדקויות העדינות הן המהות. הדקויות של העונג, הנשימה, המגע והחיבור. אלה המפגשים של המים השקטים.
כמו בטבע, המים יכולים להיות שקטים ויכולים לסעור ולגעוש. או רגע כך ורגע אחרת. תנועה. כמו הידיים המלטפות ולומדות את הגוף.
כשאישה באה אליי היא באה עם סיפור אישי ופרטי. היא מחפשת את המים הנכונים לה. אני שואל ומקשיב. האם היא מחפשת את האגם השקט, המים השלווים כמו מראה, הרכות, הציפה המעורסלת, או את המפל השוצף, המים הגועשים, העוצמות, השיאים… ובהתאמה אני מווסת את הקצב, את האנרגיה, את ההתכוונות. מתחת לפני השטח האיכויות הן אותן איכויות. ההקשבה היא הקשבה, הרגישות היא רגישות. רק הדרך משתנה.
המים יכולים ללמד אותנו הרבה על עצמנו. המים גם מעבירים אותנו ממקום A למקום B ואני לא מתכוון לשיט בסירה. אני מתכוון להתפתחות או למצב מנטלי. מה שמזכיר לי סיפור נחמד על חוויה שהייתה לי עם מים. לפני כמה שנים בזמן חופשה באירופה ביקרתי במרכז סאונות וספא מושקע ומפנק. היו שם כתריסר סוגים של סאונות, ועוד שלל חוויות טבילה / רביצה / חישה שפזורים במקום. דילגתי לי בין סאונה חמה לבין בריכת שכשוך קרירה לכפות הרגליים, ושוב סאונה מסוג אחר, ובריכה מבעבעת עם מינרלים כלשהם… תענוג. ואז הגעתי לאיזשהו חדר שמתקרתו זורם מפל מים עוצמתי הנופל אל תוך בריכת שכשוך רדודה. מכיוון המפל צעדו כעת החוצה גבר ואישה ששוחחו במה שנשמע לי כהולנדית. בלי להבין את השפה הבנתי משפת הגוף והאינטונציה הנרגשת את הסיטואציה: המים קפואים. הוא הנהן לעברי ואמר משהו בשפתם, והיא הוסיפה באנגלית למבטי השואל: it is very cold!
הם יצאו. אני עומד בחדר עם מפל מים קרים. רגל ראשונה בתוך הבריכה. פאקקק. כמה זה קר. רגל שנייה… קר שזה כואב בעצמות! טוב מה עכשיו… אני מסתובב ויוצא? אין מצב. אני הולך למפל!
התקרבתי. "על החיים ועל המוות". שלחתי רגל ראשונה קדימה ועוצמת המים עשתה את שארית העבודה ו"שאבה" אותי אל מתחת לזרם המקפיא. הנשימה נעתקה לי. אחרי שנייה או שתיים "ברחתי" מתחת לזרם המפל ולקחתי נשימה עמוקה… הצלחתי – עכשיו בוא נברח. אבל אז הרגשתי תחושה חדשה. הקור המקפיא הקהה לי את החושים והסתקרנתי להכנס מתחת לזרם שוב, הפעם ליותר זמן. שמתי לב שהעוצמה החזקה של המים כאילו ממסכת את הקור ושוצפת בעוצמה כזו שאין לי ברירה אלא להכנע ולהתמסר לחוויה. כשיצאתי משם, לא היה לי קר בכלל. הייתי נמרץ ורענן וברגע שיצאתי מהבריכה ידעתי שאני חוזר לשם שוב אחרי עוד כמה סאונות…
מאז אני ממשיך לפלרטט מדי פעם עם מים קרים. לדוגמה כשאני מתקלח אני אוהב להתפנק כמו כולם במקלחת חמה אבל לקראת הסוף אני מעביר את הברז להכי קרים לכחצי דקה או יותר ומסיים כך את המקלחת. ממליץ ב"חום" לנסות – במיוחד בחורף! תגלו שאחרי ההלם הראשוני של "פאק איזה קור" הגוף מתרגל, שומר על החום הפנימי וכשסוגרים את הברז ומתנגבים התחושה היא שבכלל לא קר ואפשר להתלבש בנינוחות. זה אחד הדברים שהמים לימדו אותי. לצאת מאזור הנוחות יכול להיות דווקא די נוח (ואני חתיכת פריק של איזור נוחות. לא בקלות יוצא ממנו…).
נארוז את הפוסט?
1. עיסוי אירוטי הוא כמו מים. הוא יכול להיות רגוע, יכול להיות גועש, יש בו זרימה ויש בו הקשבה לאדוות העדינות… אולי אלה המים השקטים שחודרים עמוק ואולי הנביעה הפורצת החוצה. מים הם תמצית החיים ועונג הוא סיבה טובה לחיים ואולי בגלל זה יש דמיון בין השניים.
2. מים הם הזמנה למסע וחוויה חושית ומנטלית. אם עוררתי אצל מי מהקוראות את החשק לנסות מקלחת קרה באמצע החורף פעם ראשונה בחיים – הפוסט הזה כבר השאיר את אדוותיו בעולם…
3. אזור נוחות – משהו שכדאי לחקור וגם לצאת ממנו לפעמים, בתנאים הנכונים, בסביבה התומכת, בצורה אחראית וזהירה.
תגובות – למטה
שאלות – לפרטי 058-4472766
חורף חם ומפנק…
נ.ב. המקלחת אצלי תמיד חמה, חדר העיסוי תמיד מחומם בחורף, ואין פה מפל של מים קפואים 😉