הכותרת לפוסט הזה נולדה בשיחה בין לקוחה קבועה שלי וביני אחרי תום הסשן המי יודע כמה שלה. ישבנו שנינו עם הקפה וסיכמנו את החוויה. דיברנו על רמות העונג שחוותה, על מה היה שונה הפעם (אני משתדל לגוון קצת לפעמים, למרות שהיא בעצם באה לעוד ממה שאהבה בפעמים הקודמות) והתלוצצנו על מצב ה"ריחוף" שלה שמוכר כבר לשנינו. מצב אליו היא מגיעה אי שם במעמקי הסשן, בשלב שבו נפתח אצלה מרחב חדש של עונג. הייתי אומר שזה כמעט מדיטטיבי, ה"סטייט אוף מיינד" שהיא מצליחה לחוות בסשנים האלה. כבר מתחילת הדרך, מהמפגשים הראשונים היה לנו ברור שהשער למרחב העונג הגבוה שלה עובר בשפיכה הנשית. זה משהו שהיא חוותה אצלי לראשונה בחייה, ומרגע שהיא הכירה את התחושה הזו והתמסרה לה, דומה שהגוף שלה פשוט מחכה לזה.
שתקנו רגע ביחד, עוד שלוק מהקפה. היא נשענה אחורה בכורסא ועצמה עיניים. עדיין מרחפת, מה שנקרא "היי בנטורל" – וזה בדיוק מה שהחלה לומר לי, בדיבור קצת איטי, מנסה לחבר את המילים למשמעות: אתה יודע, העניין הזה עם חומרים שמשתחררים למחזור הדם… אז זה זה. אבל כשאני חווה את השפיכה, זה משהו יותר גדול מהחומרים שמשתחררים אחרי אורגזמה רגילה… אני מתקשה להסביר את התחושה הזו…
אמרתי לה: כן, אני מבין למה את מתכוונת. אני חושב שהשפיכה היא ביטוי ומחולל של שחרור גדול ושל פורקן. זה ביטוי שהוא אמנם מאוד פיזי, אבל מאחוריו יש גם המון עומק מנטלי, אפילו רגשי. היא הנהנה בהסכמה מלאה והעידה שמהצד שלה, זה מרגיש כמו מן משהו תקופתי שהגוף והראש ממש מחכים לו, המתח נבנה ומצטבר, כך גם הבעירה הפנימית, ואז בזמן הנכון היא מגיעה אליי ו… הסכר נפרץ, והיא משחררת, משתחררת, ופלא שהיא נמרחת על הספה ובקושי מצליחה לדבר?… שתקתי רגע בהרהורים, ואז אמרתי: squirt therapy (תרפיית שפיכה) ושנינו פרצנו בצחוק.
צחוק צחוק, אבל יש בזה משהו. היא חווה את זה במובהק כסוג של תרפיה. והתרפיה הזו עוברת דרך שער שנפתח כשהיא מתחילה לשפוך. וזה לא מתרחש ספונטנית בלי כוונה. אולי בפעם הראשונה זה היה כך, אבל היום, במודע זה מתרחש כשרמת ההתמסרות שלה פוגשת את רמת ההתכוונות שלי, כשהיא משחררת (את עצמה) ואני משחרר (אותה, מכל כבלי היומיום, לעוף גבוה).
אחרי שנפרדנו ישבתי לי ושחזרתי בראש שיאים רבים של שפיכה נשית. חשבתי לעצמי: בלי להמעיט בחשיבותה של האורגזמה, שהיא אולי תחושת העונג האולטימטיבית של האדם, השפיכה הנשית יכולה בשקט לקבל את תואר "האחות הבכורה" של האורגזמה. היא פשוט נמצאת ברמה גבוהה יותר, בעומקים עמוקים יותר. ולפעמים הפער בינה ובין אורגזמה פשוטה, נגיד: אורגזמת ויברטור, הוא שנים של גדילה.
לא כל אישה תחווה שפיכה בחייה. אבל מי שכן, אם זה מתרחש באווירה הנכונה, ברגישות הנכונה, תדע להעיד על העוצמות המיוחדות, על ה essence שמגולם ברגע הפלאי הזה בו היא נובעת / פועמת זרמים דקיקים ומתגברים / מתפוצצת… כל אישה וחוויית השפיכה האישית שלה, אבל לכולן משותפת ההתפעמות, הטוטאליות של הרגע, ההדהוד של זה בגוף שעות וימים אחרי כן. פורקן, שחרור.
לגבי ההבדל בין אורגזמה רגילה לבין אורגזמת שפיכה בנוגע לחומרים שמשתחררים בדם? קטונתי. מה שבטוח, משתחרר שם משהו בנפש… ואם נחזור לחוכמת קדם, ולמסלולים אנרגטיים בגוף, אני חושב שהביטוי הכי יפה לחבר לתופעה זה "הצ'אקרה נפתחה".
הטנטרים הקדמונים ידעו לכנות את השפיכה הנשית "נקטר האלים" (בשל טעמה המעט מתקתק). כמו הרבה דברים שקשורים במיניות הנשית בפרט וב well being בכלל, דומה שחכמי קדם ידעו הרבה יותר ממה שרופאי המערב טרחו לחקור. וכך, עד לשנים האחרונות לא ממש היה מובן ה"מנגנון" של השפיכה הנשית. דיברו – אם בכלל – על "נקודת הג'י" כעל הכפתור שיחולל שפיכה, אבל אפשר לגרות את הג'י חצי שעה ולעצבן אותה, בלי שפיכה, בעוד שבסיטואציה מסויימת שפיכה יכולה להתרחש כמעט מיידית. גם הרכבה ומקורה של השפיכה נותרו מעורפלים שנים רבות. למרבה האבסורד נשים רבות שחוו באופן ספונטני שפיכה בעת שעשו סקס דיכאו ככל יכולתן את התופעה הזו בהמשך כיוון שהיא נתפסה אצלן כבריחת שתן. אז אני מנצל את ההזדמנות להרחיב שוב על נושא בו עסקתי כבר בפוסטים נוספים בבלוג.
ראשית, השפיכה הנשית אינה שתן, אבל היא מתנקזת דרך צינור השופכה וסביבתו. מקור הנוזלים של השפיכה הנשית הוא הגודש המתגבר בסביבת הווגינה, בבלוטות סקין. נהוג להקביל בין בלוטת סקין הנשית לבין הפרוסטטה – הערמונית הגברית. ואכן, ישנה גם הקבלה מסויימת בין הרכב השפיכה הגברית להרכב השפיכה הנשית. הכמות משתנה מאישה לאישה, ויכולה להיות נביעה דקיקה וכמעט בלתי נראית של נוזל דליל לבנבן שקוף (בשונה מנוזל הסיכה הסמיך שמכין אותך לחדירה כשאת מגורה ומקורו בבלוטות הברטולין), או זרימות קצביות בכמות גדולה הרבה יותר (ברמה של להחליף מצעים או מוטב – לפרוש מגבת מבעוד מועד).
השפיכה תגיע כתוצאה מגירוי רב. בפן הפיזי, מקורו של הגירוי שמביא לשפיכה הוא במערכת המורחבת של הדגדגן. אבל רגע, תמיד מדברים על נקודת ג'י נכון? והשפיכה היא על פי רוב כתוצאה מגירוי ווגינלי פנימי נכון? אכן. אז מדוע דגדגן? זו ההזדמנות לספר למי שלא יודעת, שכפתור העונג הנפלא שיש לך באיבר המין, הוא רק קצה הקרחון של איבר הדגדגן בשלמותו. התמונה המצורפת מראה את מורכבותו וגודלו האמיתי של הדגדגן שמעמיק פנימה ועוטף את הווגינה
. אופי הגירוי הפיזי שמזמן את הגעתה של השפיכה משתנה מאישה לאישה, אך אני יכול באופן כללי להצביע על מגע שמשלב רגישות גבוהה (לא להכאיב, לא לפצוע) עם אינטנסיביות שבאה לידי ביטוי ברמת הלחץ, באופי תנועת האצבעות והידוקן כלפי הדופן הקדמית של הווגינה. קל מאוד לעשות את זה לא מדוייק ולהכאיב. יתר על כן, למי שלא מורגלת בתחושה הזו, לוקח לפעמים זמן לרכוש את היכולת לאפשר, להתמסר, להיות. קל מדי להדוף את ה"סף" שבו מתחילה השפיכה ולהמנע ממנה. ועל כן, נוסף לפן הפיזי רצוי מאוד שיהיה גם מצב מנטלי נכון שיאפשר את השפיכה. אינני מתכוון שאישה חייבת "לרצות לשפוך" כדי שזה יתרחש. עינגתי נשים רבות ששפכו מבלי שבכלל ידעו במה מדובר. חוויה חדשה out of the blue שהתרחשה ספונטנית כשהרמות של העונג והגירוי היו גבוהות מספיק, כשהיה מספיק ביטחון, כשהראש רצה לשחרר לא פחות משהגוף היה זקוק לכך. באותו אופן, יתכן גם מצב שאישה תרצה מאוד לחוות שפיכה, אבל תתקשה לשחרר ולהתמסר ולזרום עם התחושה החדשה. כל דבר בעתו. אולי בגיל 30 אין מצב שתשפכי ובגיל 40 זה יקרה ביום בהיר אחד, ואולי את מיחידות הסגולה שהתחברו לשפיכה שלהן כבר כשהחלו להיות פעילות מינית.
סיכומו של פוסט: מה כבר ביקשת בעולם הזה? להשתחרר, לשחרר, לעשות ריסט למערכת, ללכת לאיבוד במקום שכיף ללכת בו לאיבוד, מקום של פורקן, של עונג ושל ריחוף שמהדהד בגוף גם אחרי שנוחתים חזרה על הקרקע. זו השפיכה, וזה משהו ששווה לחקור. חופשי תנסו את זה בבית 🙂
ואם זה לא כל כך מצליח, אפשר פשוט לקבוע איתי סשן…