מחשבות… מחשבות… מחשבות…
כמה מחשבות את חושבת ביום? הראש מלא בהן, כמעט כל הזמן.
רוב המחשבות עוסקות בעבר ובעתיד. אנחנו מאוד עסוקים במה שהיה, במה שלא היה, פוחדים ממה שיהיה או ממה שלא.
נכון שלפעמים בא לעשות לכל המחשבות האלה מיוט ולהשתיק את כל הרעש?
כי איך אפשר להנות מהרגע עצמו כשכל הזמן נמצאים בחפירות?
זה משהו שפוגשים במיוחד במיניות. אישה שרוצה לחוות עונג לא יכולה להיות במחשבות על משהו שקרה אתמול או בדאגות ממשהו שאולי יקרה ואולי לא יקרה מחר.
אז רציתי לתת לך טיפ. זה משהו שלמדתי משנים של עיסוק בעונג ובמיניות. נוכחתי אינספור פעמים שזה עובד, וזה אפילו עובד בלי להתאמץ. זה קורה מעצמו.
שאלה ותשובה: ללמוד לאהוב לגעת בעצמי
שאלה: רוני שלום, איך אפשר ללמוד לאהוב לגעת בעצמי? כשרוצה לנסות אז אין לי סבלנות ומשתעממת והגוף לא ממש מתלהב ומגיב. לא מרגישה ביום יום שצריכה את זה אבל זה נראה לי פספוס, חוויה שלי עם עצמי שיכולה להוסיף הרבה.
להמשיך לקרוא שאלה ותשובה: ללמוד לאהוב לגעת בעצמיעד הפעם הבאה
הם יחד 15 שנים פלוס מינוס.
היא כבר שנה מחפשת. תחילה היא לא ידעה בכלל מה היא מחפשת, אז היא ניסתה כל מיני דברים כדי לפייס את חוסר השקט.
ספורט, יצירה, שינויים בבית… ואחרי כמה חודשים חסרי מנוח היא אמנם מצאה את עצמה יותר בכושר, עם בית יותר מאורגן, ויצירות פרי ידיה מקשטות אותו, ובכל זאת באותה נקודה בדיוק: חוסר שקט וכמיהה למשהו. בשלב הזה היא כבר התחילה להבין מה חסר לה. היא התחילה להפנים שהרעב הוא למגע – לא המגע שלו, מגע אחר. רעב לריגוש, להתרגשות, תשוקה לעונג ולגילוי עצמי של מה שכבר נשכח והתרחק ממנה.
ה VIP של העונג, וסופה של האורגזמה?
בני האדם הם יצורים מיניים. הביולוגיה שלנו תובעת סקס. מין הוא יצר בסיסי, קמאי. ההורמונים שלנו פועלים ומפעילים אותנו כך שנימשך, שנרגיש כמיהה והתרגשות. המבנה הרגשי שלנו מבקש חיבורים. היכולת שלנו לחוות עונג עילאי דרך איברי המין ומקומות נוספים בגוף תורמת גם היא לכך שנשתוקק להנאה מינית, ונבקש לחוות עונג. במהות העקרונית הזו גברים ונשים אינם שונים זה מזו. אבל כשמגיעים להגשמה, כשפורטים עקרון למעשה מתגלים ההבדלים המהותיים ובפוסט הזה אני רוצה להפנות זרקור לעבר הבדל אחד מהותי וחשוב ופוטנציאל גדילה מטורף – בעיקר לגברים – שהוא מגלם בתוכו.
להמשיך לקרוא ה VIP של העונג, וסופה של האורגזמה?על בנים ועל בנות (לגדולים)
היא נכנסת אליי מהטיפטופים שבחוץ, מורידה מגפיים, סופגת את החמימות של החדר, לוקחת כמה דקות להתרגל למקום. אנחנו יושבים לשוחח, לפני המגע. ממיסים את הקרח, ממשיכים בעל פה את הדיאלוג שהתחלנו בהתכתבות. ואז היא מספרת לי:
להמשיך לקרוא על בנים ועל בנות (לגדולים)כמה שאני לומד ממכן
המיניות היא מרחב של גדילה והתפתחות. חלק מההתפתחות הזו מתבצעת דרך החוויה, המעשה, המיניות שבפועל. וחלק אחר מתבצע בחשיבה ובתקשורת על הנושא. מספיק שתדמייני רגע כמה פעמים העסיקו אותך מחשבות ושאלות על מיניות, סקס, יחסים… כדי שתביני כמה פוטנציאל גדילה יש שם.
ואכן אני נוכח בכוחו של המרחב המיני ולומד המון גם כשאני בפוזיציה של האדם שאליו פונה אישה כדי ללמוד יותר על העונג, על עצמה, על מיניות. השיח איתכן, נשים שמגיעות אליי ואפילו אלה שרק מתלבטות מעשיר אותי ולא פעם מוצא אותי מופתע. מופתע מהלך מחשבה אחר, נועז, לא שגרתי, מפנטזיות שהולכות למחוזות שעם כל הניסיון טרם הכרתי (ואז אני לומד להכיר), משאלות שחושפות כמה עומק אתן מביאות אל הדברים.
אבל למה זה לא עובד לי בזוגיות?
כמי שעוסק במיניות ואינטימיות אני פוגש פעמים רבות את המורכבות שבדברים. קצוות, ניגודים, דואליות. אני רגיל לראות את המורכבות הזו ולהכיר בה, לקבל אותה בהבנה. לעומת זאת, לפעמים לנשים שמגיעות אליי זוהי סיטואציה פוקחת עיניים, ולא תמיד זה קל להתייצב מול דברים שהודחקו. כמו לדוגמה שחיי המין בבית לא מספקים, שבזוגיות אין ריגוש, אולי אפילו אין התאמה מינית. אישה מקסימה שאני מכיר מלפני כמה שנים טובות – והן באמת היו שנים טובות – התעניינה לפני כמה ימים בעיסוק שלי ונכנסה לקרוא באתר. לאחר מכן היא שלחה לי הודעה אותה סיימה כך: "לגמרי היה מתאים לי להגיע לעיסוי כזה, להזכר בימים השובבים שלי ואיך זה באמת צריך להיות ולהרגיש….אבל איך אח"כ חוזרים לשגרה?"
להמשיך לקרוא אבל למה זה לא עובד לי בזוגיות?לא להתאמץ
בין אם את נמנית על קבוצת הנשים שמזלן שפר בחלקן ואורגזמה היא מרכיב יומיומי במיניות שלהן, ובין אם את עד כה חלק מהקבוצה (הלא קטנה כלל) של נשים שטרם חוו אורגזמה, אחת העצות הכי חשובות שיש לי לתת לך היא: כשמדובר באורגזמה – לא להתאמץ.
מה שיפה ברעיון הזה: הוא מתאים גם למתחילות וגם למתקדמות. נתחיל במתחילות כמובן…
שאלה ותשובה: האם פנטזיות באמת נועדו להתגשם?
בעקבות הפוסט הזה שכתבתי על פנטזיות והגשמתן בדגש על תחום השליטה, בו רשמתי בין היתר ש"פנטזיות נועדו להתגשם" איתגרה אותי אחת הקוראות בשאלה: ומה עם פנטזיות הכוללות פגיעה, סיכון, שלא לדבר על פנטזיות לא מציאותיות לחלוטין?
זה בהחלט נושא ששווה להוסיף עליו כמה מילים.
מיניות זה לא באמת כזה מסובך
הרבה לפני הדתות, התרבויות, המדינות והעמים. הרבה לפני השפות השונות, האמונות והציוויים, הרבה לפני כמעט כל מה שאנחנו מכירים…אם נלך עשרות אלפי שנים אחורה, נגלה את עצמנו. נראינו פחות או יותר אותו הדבר, היה לנו אותו גוף, היו לנו אותן יכולות פיזיות ורגשיות, היו לנו אותם יצרים ודחפים.
אבל היינו הרבה יותר מחוברים לטבע ולטבעיות שבדברים, ופחות מנוהלים מבחוץ.
כשאני נוגע באישה ומענג אותה, אני מחפש את אותו המקום הראשוני, הקמאי, זה שמקודד בנו גנטית. הפשטות שמתחת לשכבות המלאכותיות. לפעמים אני חושב עליהם, הקדמונים. משהו מושך אותי ללכת אחורה לימיהם, כמן רפרנס לימינו.