היי רוני, אני מחפשת חוויה נועזת וככה הגעתי אלייך.
ככה היא התחילה את השיחה.
ערב, אני כבר במוד של ללכת לישון וההודעה שלה רוטטת לי רגע לפני שאני מכבה את הטלפון. אני פותח, עונה, ואנחנו מתכתבים כמה דקות. הגישה שלה מאוד תכלסית. מתחילה מהיומן, ממשיכה לפרטים מנהלתיים אחרים, תיק תק.
אישה יוצאת להרפתקה
אישה יוצאת להרפתקה.
היא מבלה זמן מה מול הארון, בוחרת מה ללבוש. היא מוציאה מהמגירה תחתון סקסי וחזיה תואמת, היא מתלבטת בין טייץ ובין מכנס אלגנט, ובסוף החולצה קובעת: אלגנט. היא מסיימת להתארגן, נכנסת לאוטו, מכניסה כתובת לווייז ונוסעת.
אישה נוסעת להרפתקה.
שאלה ותשובה: ללמוד לאהוב לגעת בעצמי
שאלה: רוני שלום, איך אפשר ללמוד לאהוב לגעת בעצמי? כשרוצה לנסות אז אין לי סבלנות ומשתעממת והגוף לא ממש מתלהב ומגיב. לא מרגישה ביום יום שצריכה את זה אבל זה נראה לי פספוס, חוויה שלי עם עצמי שיכולה להוסיף הרבה.
להמשיך לקרוא שאלה ותשובה: ללמוד לאהוב לגעת בעצמיעל בנים ועל בנות (לגדולים)
היא נכנסת אליי מהטיפטופים שבחוץ, מורידה מגפיים, סופגת את החמימות של החדר, לוקחת כמה דקות להתרגל למקום. אנחנו יושבים לשוחח, לפני המגע. ממיסים את הקרח, ממשיכים בעל פה את הדיאלוג שהתחלנו בהתכתבות. ואז היא מספרת לי:
להמשיך לקרוא על בנים ועל בנות (לגדולים)המקום המיוחד
כל אישה זקוקה למקום שתוכל ללכת אליו ולצאת מדעתה בשלווה. משפט יפה שנתקלתי בו פעם ומסמל בעיניי את הקורלציה שבין ביטחון וקיצון, בין מתינות ובין אקסטרים. זה רלוונטי במיוחד בכל הנוגע למיניות, ולסיטואציה כמו עיסוי אירוטי.
להמשיך לקרוא המקום המיוחדשוב נוגע
הלו"ז של הימים האלה הזוי. אני מנחש שלא רק אצלי.
ניחום אבלים, אזעקה, ממד, קצת עבודה, פה ושם נסיעות.
ואצלי, הנה סוף סוף שוב, גם העיסוי האירוטי חוזר בהדרגה.
דקויות
כבר כתבתי כאן לא פעם על כך שהעונג אינדבידואלי, ולכל אישה יש את מפת העונג הפרטית שלה ואת כפתורי העונג המחכים ללחיצה. ומכיוון שכך, למדתי ואני ממשיך ללמוד הרבה מהמפגשים עם לקוחותיי. כיף לי לגלות שתמיד יש עוד משהו לגלות על העונג הנשי. עוד מקום מענג, עוד סוג מגע שמגיב לעיסוי, עוד סוגים של אורגזמה, עוד ביטויים של פורקן / שחרור / גמירה / שפיכה…
להמשיך לקרוא דקויותהאישה בשרוואל
היא אישה-פיוז'ן. שילובים, ניגודים. הכל מהכל. היא תל אביבית קרייריסטית, אשת עסקים שיודעת למכור. היא מכורה ליוגה, אוהבת אלכוהול, מדברת בשקט ואומרת הרבה עם העיניים. היא מנהלת לו"ז צפוף ועדיין כשהיא נכנסת אליי היא מביאה איתה אנרגיה של אוויר, כאילו באה מנופש ולא מהיומיום הכאוטי שלה. היא לא מחייכת הרבה. רצינית כזו. כמו חתולה. מתפנקת.
להמשיך לקרוא האישה בשרוואלאם אין אני לי – מילי (והמנהל)
"מילי" עשתה הרבה בחיים. הרבה עבודות, הרבה מסעות בעולם, הרבה גברים (וגם לא מעט נשים). היא מסוג הטיפוסים שבולעים את החיים בכל הזדמנות. ככה הייתה כנערה, ככה העבירה את שנות העשרים והשלושים שלה וגם כעת כשהיא בת ארבעים היא לא נותנת לחיים להוביל אותה אלא מחזיקה חזק בהגה ולוחצת חופשי על דוושת הגז מתי שמתחשק לה. ברקסים? היא מעידה על עצמה שעם הזמן למדה לבלום כשצריך או לפחות להאט, אבל הצורך בתנועה מתמדת, בעניין בחיים מוביל אותה להמשיך לחקור ולהתקדם.
להמשיך לקרוא אם אין אני לי – מילי (והמנהל)בין מים שקטים למים סוערים
העיסוי האירוטי כותב את עצמו מחדש כל הזמן. כל מפגש הוא סיפור בפני עצמו. אולי כי נשים הן מורכבות ומגוונות מטבען ואולי כי העונג מגיע בהרבה צורות ותצורות.
להמשיך לקרוא בין מים שקטים למים סוערים