תגית: עיסוי אירוטי

כבר כתבתי כאן לא פעם על כך שהעונג אינדבידואלי, ולכל אישה יש את מפת העונג הפרטית שלה ואת כפתורי העונג המחכים ללחיצה. ומכיוון שכך, למדתי ואני ממשיך ללמוד הרבה מהמפגשים עם לקוחותיי. כיף לי לגלות שתמיד יש עוד משהו לגלות על העונג הנשי. עוד מקום מענג, עוד סוג מגע שמגיב לעיסוי, עוד סוגים של אורגזמה, עוד ביטויים של פורקן / שחרור / גמירה / שפיכה…

להמשיך לקרוא דקויות

שנים רבות של היכרות מופלאה עם עולמן האינטימי של נשים ואני רק ממשיך ללמוד. סיפורי חיים, סודות, התנסויות, פנטזיות והגשמתן, בעיות בחיים, ובזוגיות, משברים ותעצומות, מחלה, ניצחון, מחלה, מוות… כן, גם זה. הכל זמני, וכשמסתכלים על הדברים מפרספקטיבה גבוהה, ממעוף הציפור, קל יותר להתחבר לרעיונות פשוטים אבל נכונים כמו: לחיות את היום, לחיות בהגשמה, לחגוג את החיים, להעז, להתנסות, לחוות.

להמשיך לקרוא כשאתן חוגגות את המיניות

אז באיזה צד של המפה את? נגד ההפיכה המשטרית? בעד הרפורמה? ביביסטית על מלא? ליברלית?
אין צורך לענות, השאלה הזו לא באמת מזמינה תשובה. מה שבטוח: בין קוראותיי ולקוחותיי יש הכל מהכל.

להמשיך לקרוא עונג א-פוליטי, אם תרצו: אהבת חינם

כשמדברים על מין קל לקחת את השיחה למחוזות הטכניקה ולעסוק בענייני תנוחות, סוגי מגע, אקטים שונים ומגוונים, אביזרים ועוד.
אבל בואו: כשזה מגיע למין, ה 15 ס"מ החשובים הם בין האוזניים…
או במילים אחרות: איבר המין החשוב ביותר הוא המוח. המפתח לעונג נמצא על פי רוב שם.

להמשיך לקרוא הכל בראש

בעולם כל כך עתיר ידע, קל לשכוח שעד לפני "דקה וחצי" במושגים היסטוריים לא ידענו כמעט כלום על מיניות בכלל ועל אורגזמה נשית בפרט. רק במחצית השנייה של המאה העשרים חקרו מאסטרסט וג'ונסון את האורגזמה, ורק בשנות האלפיים פוענח מבנהו הפנימי וגודלו האמיתי של הדגדגן.
יחד עם הידע, התפתחה מודעות מבורכת של נשים לפוטנציאל האורגזמי שלהן. נשים רוצות לגמור, מצפות לגמור, ואם בעבר יכלה אישה לעבור חיים שלמים בלי לדעת כלל מהי אורגזמה, שזה כשלעצמו עצוב מאוד, היום לעיתים מתרחשת תופעה הפוכה: האורגזמה הופכת למטרה של הסקס, ואיפשהו בדרך מאבדים משהו חשוב… עולמות שלמים של עונג.

להמשיך לקרוא עוד אחת?

ככל שהעמיקה בחוויה, נולד והתפתח הסוד. ככל שהרשתה לעצמה לצלול פנימה, להרגיש, להתרגש, לחקור, לפעום ולהתפעם הסוד נטמע בה והפך לחלק יקר ובלתי נפרד ממנה. ההבנה שככל שהיא הולכת עם זה עמוק יותר, היא שומרת את זה יותר מפני העולם שבחוץ. זה שלה. ככה פשוט. וגם אם לפעמים יש לה רצון לצעוק את זה בחוצות, כי זה כל כך טוב, היא מגניבה חיוך, שומרת סוד בינה לבין עצמה.

להמשיך לקרוא הסודות שלנו

חג החירות הוא תמיד זמן טוב לדבר על חופש, על שחרור. אבל לדבר זה דבר אחד ולתרגל וליישם זה דבר אחר וחשוב שנזהה את ההבדל בין יום סימבולי בשנה כמו חג פסח (חירות), ראש השנה (התחלות חדשות), יום הולדת (היום המיוחד שלך) לבין הפרקטיקה של הדברים. הימים 'המיוחדים' הם רק דגל, תזכורת, בעוד שהאתגר שלנו להפוך את כל ימות השנה למיוחדים. טוב נו, לא כולם… יש ימים סתמיים וגם זה חלק מהחיים… אבל בואי נחזור לחירות.

להמשיך לקרוא חירות זה לא רק חג

אני רוצה לכתוב כמה מילים לנשים שמתלבטות. ואלה שהתלבטו. ואלה שלבסוף אחרי ההתלבטויות וההיסוסים באו אליי ואלה שרוצות לבוא ועדיין לא העזו. אני רוצה לומר לך, שמתלבטת: זה בסדר.

להמשיך לקרוא זה בסדר להסס, זה בסדר להתקשות להחליט

בשיחות האינטימיות של אחרי, כשהכל כבר משוחרר, אתן שואלות אותי פעמים רבות שאלות אישיות אודותיי, אך גם שאלות כלליות יותר כגון: מי הנשים שבאות אליך? או: מה מחפשות הנשים שבאות לעיסוי אירוטי? ובכן גם אם אפשר לחפש תשובות מכלילות על דברים שחוזרים על עצמם, הרי שככל שחולפות השנים אני נוכח כמה אינסופי הוא המרחב האינטימי, ובתוכו גם החיפושים המגוונים והנרחבים של נשים אחר העונג והשחרור, הלימוד העצמי, ההתגברות על החסמים ועוד. נשים פותחות את הגוף והנפש ומבקשות ללמוד משהו דרכי, למצוא תשובות לשאלות. ונקשרת שיחה של מילים ושל מגע.

להמשיך לקרוא על טעות מקסימה ושפיכה נ(פ)שית

אולי הדבר הכי מיוחד שאני חווה דרך העיסוק בארוטיקה ומיניות של נשים, זה היכולת לייצר שינוי מחשבתי, פתיחות והתפתחות של נשים שהיו אצלי או אפילו רק קוראות את התכנים שאני כותב. אני מדבר הרבה על מרחב העונג, על התפתחות אישית, על העצמה, במטרה לחבר את הפן הפיזי של העונג (הנאה, גירוי, סיפוק, שחרור וכו'… ) עם הפן המנטלי והרגשי (שינוי מחשבתי ותודעתי, ביטחון עצמי, הערכה עצמית, עצמאות ועוד). לאורך השנים זכיתי לראות את הצירוף הזה מביא לתהליכי צמיחה של נשים. אבל לא פעם אני שומע גם על הניגוד בין התנועה במרחב האישי לבין מה שקורה בממשקים האנושיים מסביב: חיי המין, מערכות יחסים, בני זוג… וזו נקודה ששווה התייחסות.

להמשיך לקרוא מיניות נשית וגברים: על הפער שבין הרצוי והמצוי