שאלה: "שלום רוני, שמי נועה. קראתי בעניין את הבלוג שלך וכהמשך לפוסט האחרון שכתבת גיליתי שיש בי התנגדות לרעיון שמשתמע מהדברים. אם אני מבינה נכון אתה בא ואומר שעונג זה דבר חיוני ושאפשר לקבל עונג בצורה מקצועית בעיסוי אירוטי.
אותי לימדו שמגע אינטימי הוא חוויה ששמורה לזוגיות ושסקס הרבה יותר טוב כשהוא נעשה באהבה ובתוך קשר. אני מסכימה שמגע ועונג זה צורך אמיתי אבל מה אתה יכול לומר על הטענה שהמימוש של הצורך בדרך מקצועית ולא בדרך של קשר זוגי – הוא עצמו לא אמיתי?
מקוה שהשאלה אינה פוגעת בך ושתואיל לענות,
תודה"
למה עונג? או: הכל קשור בהכל
בין אם את נמנית על אלה שלא מסוגלות להיות במנוחה ובין אם את משתייכת לקבוצה של אלה שרק מבקשות להרגיע קצת את הקצב של הדברים, מה שסביר הוא שהחיים מזמנים לך כמו לכולם אתגרי לו"ז ומשימות והסחות דעת שיש רק בעידן המודרני.
אם חיית פעם, לפני אלפי שנים בג'ונגלים, ככל הנראה היה עלייך הרבה פחות לחץ. היה זמן ללקט אוכל, היה זמן לשבת עם בני המשפחה או השבט ולשמוע סיפורים ואגדות, והיה גם זמן בשפע למנוחה ופנאי, לקירבה, למגע, וגם לצאת ליער יחד עם הגבר שמוצא חן בעינייך "ללקט פטריות", שזה בעצם שם קוד להתבודדות מענגת, סקס בחיק הטבע. חיו טוב הקדמונים…
האישה בשרוואל
היא אישה-פיוז'ן. שילובים, ניגודים. הכל מהכל. היא תל אביבית קרייריסטית, אשת עסקים שיודעת למכור. היא מכורה ליוגה, אוהבת אלכוהול, מדברת בשקט ואומרת הרבה עם העיניים. היא מנהלת לו"ז צפוף ועדיין כשהיא נכנסת אליי היא מביאה איתה אנרגיה של אוויר, כאילו באה מנופש ולא מהיומיום הכאוטי שלה. היא לא מחייכת הרבה. רצינית כזו. כמו חתולה. מתפנקת.
להמשיך לקרוא האישה בשרוואללהעז להשתנות
מי שאת היום זו לא מי שהיית לפני שנה. מי שאת כרגע זו לא מי שתהיי עוד חודש, בטח שלא עוד חמש שנים. אנחנו משתנים כל הזמן. וזה נוגע גם למרחב המיני. השינוי בלתי נמנע מעצם העובדה שהזמן לא עוצר, ואיתו הגיל, ההתנסויות, החוויות, הממשקים עם הזולת ועם עצמנו.
להמשיך לקרוא להעז להשתנותאם אין אני לי – מילי (והמנהל)
"מילי" עשתה הרבה בחיים. הרבה עבודות, הרבה מסעות בעולם, הרבה גברים (וגם לא מעט נשים). היא מסוג הטיפוסים שבולעים את החיים בכל הזדמנות. ככה הייתה כנערה, ככה העבירה את שנות העשרים והשלושים שלה וגם כעת כשהיא בת ארבעים היא לא נותנת לחיים להוביל אותה אלא מחזיקה חזק בהגה ולוחצת חופשי על דוושת הגז מתי שמתחשק לה. ברקסים? היא מעידה על עצמה שעם הזמן למדה לבלום כשצריך או לפחות להאט, אבל הצורך בתנועה מתמדת, בעניין בחיים מוביל אותה להמשיך לחקור ולהתקדם.
להמשיך לקרוא אם אין אני לי – מילי (והמנהל)בין מים שקטים למים סוערים
העיסוי האירוטי כותב את עצמו מחדש כל הזמן. כל מפגש הוא סיפור בפני עצמו. אולי כי נשים הן מורכבות ומגוונות מטבען ואולי כי העונג מגיע בהרבה צורות ותצורות.
להמשיך לקרוא בין מים שקטים למים סוערים4 טיפים למי שבאה לעיסוי אירוטי
עיסוי אירוטי, חלק מהנשים אוהבות לקרוא לזה גם עיסוי טנטרי או טנטרה. עבורך זו אולי סיטואציה חדשה, לא שגרתית… טבעי שיש לך כל מיני סימני שאלה ואפילו חששות. אז בפוסט הזה אני רוצה לתת לך ארבעה טיפים טובים שיעזרו לך לפוגג את המבוכה ולהתכונן למפגש. שנתחיל?
להמשיך לקרוא 4 טיפים למי שבאה לעיסוי אירוטיפעם בשנה
ואז היא אומרת לי: אז תקשיב רוני.. קראתי הכל ואני רוצה לבוא. כבר עשר שנים שיש לי מנהג שכשמתחילה שנה אני חוגגת אותה עם משהו מיוחד, פינוק או מתנה לעצמי. אז השנה החלטתי שאחגוג בעיסוי אירוטי…
אנחנו ממשיכים לדבר והיא מספרת לי על השיטתיות שהיא פיתחה. היום השני של השנה, לא הראשון (כי לרוב ביום הראשון עייפים וסובלים מהאנגובר של אמש… חשבה על הכל זאתי…) הוא היום שבו היא קובעת את החוויה המיוחדת שלה.
אני מתבלבל לרגע ומסתכל על התאריך ואומר לה:
שמחת הגוף
הסיפור האישי שלה לא קל. היא סוחבת בשנים האחרונות משא כבד על החיים שלה. היא מצליחה איכשהו לתפקד, להשפיע על חייהן של נשים רבות, להביא הרבה אור לעולם. אבל היא סובלת. ההתמודדות אכזרית. אורבת לה כל הזמן, מפילה אותה שוב ושוב.
להמשיך לקרוא שמחת הגוףעוד או די
חידה
מה זה: אין לו צורה, אין לו משקל, כולם אוהבים אותו ומחפשים אותו, אפשר שיהיה לנו מעט מדי ממנו ואפשר גם שיהיה יותר מדי.
והתשובה…