מדי פעם מישהי פותחת את הלב ומספרת כמה היסוסים היו לה לפני שהגיעה אליי. אני רוצה להניח כאן כמה מילים על נושא החששות וההיסוסים.
קודם כל והכי חשוב: לבוא אליי זו חוויה אישית, אינדבידואלית. כמעט לכולן יהיו חששות או היסוסים אבל זה יישב על דברים שונים. אצל אישה אחת זה יישב על דיסקרטיות – מול עולמה הפרטי, אצל אחרת זה יישב על ביטחון – מולי כגבר זר, ואצל השלישית זה יהיה קשור בכלל לקושי לשחרר ולהתמסר, וכן הלאה…
בנות: הכל לגיטימי, להכל יש מקום. אני פה כדי להגיד לך: תקשיבי לחששות שלך, תני מקום להיסוסים, אל תיבהלי מהם. זה טבעי וזה מוכר לי.
ויש לי עוד משהו לומר.
על נשים ותעוזה מינית
בבסיסה של החוויה האירוטית שתעברי אצלי קיימת כמעט בהכרח מידה של תעוזה. לא פגשתי נשים שבאות לעיסוי אירוטי באדישות של "הופ, קפצתי לשעה של גוד טיים, תיכף אשוב". הרוב מתמודדות עם רמה כזו או אחרת של פרפרים בבטן, היסוסים, התלבטויות וסימני שאלה. כל זה תופס לפעם הראשונה. בהמשך, מי שהופכות ללקוחות קבועות ומגיעות אליי פעמים נוספות משתחררות סופית ומחליפות מתח מקדים בהתרגשות טובה, פרפרים של "אמאלה" בפרפרים של התרגשות ורטט נעים.
לנסיוני, נשים יכולות להיות מאוד נועזות, מאוד, כשזה מגיע למיניות. אבל בשביל זה צריך תחילה לחוש ביטחון.
היי בנטורל – אול אין
הפוסט הזה נכתב בהקשר הכללי של סקס ולא רק על העיסוי האירוטי. ועדיין: גם אם הגבולות שונים בשתי האינטראקציות הללו, מדובר בעצם באותו הנושא ואותן איכויות ואני מרשה לעצמי גם הפעם (זה הפך כבר להרגל) להרחיב את היריעה התאורטית של הבלוג אל מעבר למיטת העיסוי האירוטי.
הצטרפות של מקרים-חוויות-תכנים שהיו מנת חלקי השבוע הביאה אותי לרצות לכתוב כמה מילים על הכוח העצום של הסקס.
חיית פרא בחוץ, ליידי מאופקת בבית
היא לא מבינה איך זה קרה לה. שתי גירסאות מנוגדות באישה אחת. בחוץ היא דוברת מינית שוטפת. מפלרטטת עם גברים, מתנסה פה ושם באפיזודות קצרות, ויש שני גברים שנמצאים ברקע באופן קבוע, פעם בכמה חודשים עם אחד מהם… פגישה דיסקרטית, סקס משחרר, משוחרר, וחזרה לחיים הרגילים.
ויש את גירסת הבית, שם היא איתו כבר עשרים שנה, ונדמה שזה כבר מזמן קשר של "ברירת מחדל". לא רק שאין ניצוצות ופלירטוטים, לזה כבר לא מצפים אחרי עשרים שנה, אלא שהיא גם שמה לב שהיא לא יכולה לבוא אליו בטענות.