תגית: מגע

איזה מקום מטורף בחרנו בשביל לגור בו, בשביל לקיים בו מדינה, הא? לא שכדור הארץ כעולם אנושי הוא מופת של שפיות ושל פסטורליה, כן? אבל לנוכח האירועים שמתרחשים פה במדינה והאיומים ההזויים מסביב לפעמים אתה לא יכול שלא לעצור ולשאול: מה נסגר? כמה פסיכי וכאוטי יכול עוד המקום הזה להיות ולכמה זמן עוד אפשר להמשיך ככה?

להמשיך לקרוא הבריחה אל השקט

מחשבות… מחשבות… מחשבות…
כמה מחשבות את חושבת ביום? הראש מלא בהן, כמעט כל הזמן.
רוב המחשבות עוסקות בעבר ובעתיד. אנחנו מאוד עסוקים במה שהיה, במה שלא היה, פוחדים ממה שיהיה או ממה שלא.
נכון שלפעמים בא לעשות לכל המחשבות האלה מיוט ולהשתיק את כל הרעש?
כי איך אפשר להנות מהרגע עצמו כשכל הזמן נמצאים בחפירות?
זה משהו שפוגשים במיוחד במיניות. אישה שרוצה לחוות עונג לא יכולה להיות במחשבות על משהו שקרה אתמול או בדאגות ממשהו שאולי יקרה ואולי לא יקרה מחר.
אז רציתי לתת לך טיפ. זה משהו שלמדתי משנים של עיסוק בעונג ובמיניות. נוכחתי אינספור פעמים שזה עובד, וזה אפילו עובד בלי להתאמץ. זה קורה מעצמו.

להמשיך לקרוא הסיפור על הרגע הזה

שאלה: רוני שלום, איך אפשר ללמוד לאהוב לגעת בעצמי? כשרוצה לנסות אז אין לי סבלנות ומשתעממת והגוף לא ממש מתלהב ומגיב. לא מרגישה ביום יום שצריכה את זה אבל זה נראה לי פספוס, חוויה שלי עם עצמי שיכולה להוסיף הרבה.

להמשיך לקרוא שאלה ותשובה: ללמוד לאהוב לגעת בעצמי

הם יחד 15 שנים פלוס מינוס.
היא כבר שנה מחפשת. תחילה היא לא ידעה בכלל מה היא מחפשת, אז היא ניסתה כל מיני דברים כדי לפייס את חוסר השקט.
ספורט, יצירה, שינויים בבית… ואחרי כמה חודשים חסרי מנוח היא אמנם מצאה את עצמה יותר בכושר, עם בית יותר מאורגן, ויצירות פרי ידיה מקשטות אותו, ובכל זאת באותה נקודה בדיוק: חוסר שקט וכמיהה למשהו. בשלב הזה היא כבר התחילה להבין מה חסר לה. היא התחילה להפנים שהרעב הוא למגע – לא המגע שלו, מגע אחר. רעב לריגוש, להתרגשות, תשוקה לעונג ולגילוי עצמי של מה שכבר נשכח והתרחק ממנה.

להמשיך לקרוא עד הפעם הבאה

היא נכנסת אליי מהטיפטופים שבחוץ, מורידה מגפיים, סופגת את החמימות של החדר, לוקחת כמה דקות להתרגל למקום. אנחנו יושבים לשוחח, לפני המגע. ממיסים את הקרח, ממשיכים בעל פה את הדיאלוג שהתחלנו בהתכתבות. ואז היא מספרת לי:

להמשיך לקרוא על בנים ועל בנות (לגדולים)

כמי שעוסק במיניות ואינטימיות אני פוגש פעמים רבות את המורכבות שבדברים. קצוות, ניגודים, דואליות. אני רגיל לראות את המורכבות הזו ולהכיר בה, לקבל אותה בהבנה. לעומת זאת, לפעמים לנשים שמגיעות אליי זוהי סיטואציה פוקחת עיניים, ולא תמיד זה קל להתייצב מול דברים שהודחקו. כמו לדוגמה שחיי המין בבית לא מספקים, שבזוגיות אין ריגוש, אולי אפילו אין התאמה מינית. אישה מקסימה שאני מכיר מלפני כמה שנים טובות – והן באמת היו שנים טובות – התעניינה לפני כמה ימים בעיסוק שלי ונכנסה לקרוא באתר. לאחר מכן היא שלחה לי הודעה אותה סיימה כך: "לגמרי היה מתאים לי להגיע לעיסוי כזה, להזכר בימים השובבים שלי ואיך זה באמת צריך להיות ולהרגיש….אבל איך אח"כ חוזרים לשגרה?"

להמשיך לקרוא אבל למה זה לא עובד לי בזוגיות?

בין אם את נמנית על קבוצת הנשים שמזלן שפר בחלקן ואורגזמה היא מרכיב יומיומי במיניות שלהן, ובין אם את עד כה חלק מהקבוצה (הלא קטנה כלל) של נשים שטרם חוו אורגזמה, אחת העצות הכי חשובות שיש לי לתת לך היא: כשמדובר באורגזמה – לא להתאמץ.
מה שיפה ברעיון הזה: הוא מתאים גם למתחילות וגם למתקדמות. נתחיל במתחילות כמובן…

להמשיך לקרוא לא להתאמץ

נניח שאני נמצא כעת בחדר ובו מעגל נשים, פותח בהרצאה על עיסוי אירוטי. כפי שמנחים אוהבים לעשות אציג שאלת פתיחה: "מה האסוציאציה שלכן לעיסוי אירוטי?" ואזמין את המשתתפות להציע תשובות. חלק משמעותי מן התשובות יהיו בסגנון:

להמשיך לקרוא על גבולות והעדפות ותאום ציפיות

משהו קרה לה בשנה האחרונה. היא החליפה קוקו מרושל בתספורת חדשה, החליפה טרנינג דהוי נצחי באאוטפיט אלגנטי, נרשמה לחדר כושר והפעם גם התמידה וראתה תוצאות, אבל מעבר לניראות והטיפוח היא פשוט נפתחה. משהו שהיה כבוי בה שנים נפתח לעולם ואחרי שבילתה יותר מדי זמן בהליכה גמלונית ונסתרת, מצאה עצמה מתחילה לרחף כפרפר בשדה, נושמת חופש, אוספת חיוכים, מעזה קצת קצת לפלרטט, לזהות את התדר הזה שאנשים שולחים אליה, ולפעמים… גם היא שולחת, ברגעים שיש לה מספיק אומץ.

להמשיך לקרוא הפנטזיה של…

יש את הביטוי הזה שאפשר לקרוא מישהו או מישהי "כמו ספר פתוח". אני מכיר את זה גם ממרחב המיניות והעיסוי האירוטי. זה נכון, לפעמים המפה אל העונג ברורה כאפיקו של נהר רחב ופתוח. אבל אני רוצה לספר כאן על המפגש שלי עם … נקרא לה אור. כי היא באמת מלאה באור.

להמשיך לקרוא כמו ספר פתוח