האם את יודעת להביע את עצמך במיטה? האם את מביאה את עצמך למפגש המיני מתוך פאסיביות או שאת יודעת גם להוביל? האם את נוטה לסמוך על הפרטנרים שלך בצורה עיוורת והאם את מתאכזבת כתוצאה מכך וחווה חוויות לא מוצלחות, מנותקות? בפוסט הזה אני רוצה לדבר על נושא טעון ומורכב ולהפוך אותו לפשוט ונגיש: ה say שלך בסקס. בדרך לשם תקבלי גם הצצה קצת אחרת לעולמם המיני של גברים רבים שתפגשי ואולי פגשת.
להמשיך לקרוא על ניתוק מיני נשי ועל מיניות גבריתעל גבולות והעדפות ותאום ציפיות
נניח שאני נמצא כעת בחדר ובו מעגל נשים, פותח בהרצאה על עיסוי אירוטי. כפי שמנחים אוהבים לעשות אציג שאלת פתיחה: "מה האסוציאציה שלכן לעיסוי אירוטי?" ואזמין את המשתתפות להציע תשובות. חלק משמעותי מן התשובות יהיו בסגנון:
להמשיך לקרוא על גבולות והעדפות ותאום ציפיותהמקום המיוחד
כל אישה זקוקה למקום שתוכל ללכת אליו ולצאת מדעתה בשלווה. משפט יפה שנתקלתי בו פעם ומסמל בעיניי את הקורלציה שבין ביטחון וקיצון, בין מתינות ובין אקסטרים. זה רלוונטי במיוחד בכל הנוגע למיניות, ולסיטואציה כמו עיסוי אירוטי.
להמשיך לקרוא המקום המיוחדהפנטזיה של…
משהו קרה לה בשנה האחרונה. היא החליפה קוקו מרושל בתספורת חדשה, החליפה טרנינג דהוי נצחי באאוטפיט אלגנטי, נרשמה לחדר כושר והפעם גם התמידה וראתה תוצאות, אבל מעבר לניראות והטיפוח היא פשוט נפתחה. משהו שהיה כבוי בה שנים נפתח לעולם ואחרי שבילתה יותר מדי זמן בהליכה גמלונית ונסתרת, מצאה עצמה מתחילה לרחף כפרפר בשדה, נושמת חופש, אוספת חיוכים, מעזה קצת קצת לפלרטט, לזהות את התדר הזה שאנשים שולחים אליה, ולפעמים… גם היא שולחת, ברגעים שיש לה מספיק אומץ.
להמשיך לקרוא הפנטזיה של…כמו ספר פתוח
יש את הביטוי הזה שאפשר לקרוא מישהו או מישהי "כמו ספר פתוח". אני מכיר את זה גם ממרחב המיניות והעיסוי האירוטי. זה נכון, לפעמים המפה אל העונג ברורה כאפיקו של נהר רחב ופתוח. אבל אני רוצה לספר כאן על המפגש שלי עם … נקרא לה אור. כי היא באמת מלאה באור.
להמשיך לקרוא כמו ספר פתוחהצלחתי לשכוח
היא יוצאת מהמקלחת, כבר לבושה, מנגבת קצוות שיער ומתיישבת מולי לשתות ביחד. אנחה משוחררת יוצאת מגרונה: "הייתי צריכה את זה" היא אומרת לי, וזה מרגיש לי כמו דה ז'ה וו, מימים של שגרה, מימים של מלחמה, מאיך שאנחנו בני האדם מהדהדים עונג מול לחץ, פורקן מול צורך. "כן, גם אני" אני עונה לה.
להמשיך לקרוא הצלחתי לשכוחשוב נוגע
הלו"ז של הימים האלה הזוי. אני מנחש שלא רק אצלי.
ניחום אבלים, אזעקה, ממד, קצת עבודה, פה ושם נסיעות.
ואצלי, הנה סוף סוף שוב, גם העיסוי האירוטי חוזר בהדרגה.
דקויות
כבר כתבתי כאן לא פעם על כך שהעונג אינדבידואלי, ולכל אישה יש את מפת העונג הפרטית שלה ואת כפתורי העונג המחכים ללחיצה. ומכיוון שכך, למדתי ואני ממשיך ללמוד הרבה מהמפגשים עם לקוחותיי. כיף לי לגלות שתמיד יש עוד משהו לגלות על העונג הנשי. עוד מקום מענג, עוד סוג מגע שמגיב לעיסוי, עוד סוגים של אורגזמה, עוד ביטויים של פורקן / שחרור / גמירה / שפיכה…
להמשיך לקרוא דקויותעוד אחת?
בעולם כל כך עתיר ידע, קל לשכוח שעד לפני "דקה וחצי" במושגים היסטוריים לא ידענו כמעט כלום על מיניות בכלל ועל אורגזמה נשית בפרט. רק במחצית השנייה של המאה העשרים חקרו מאסטרסט וג'ונסון את האורגזמה, ורק בשנות האלפיים פוענח מבנהו הפנימי וגודלו האמיתי של הדגדגן.
יחד עם הידע, התפתחה מודעות מבורכת של נשים לפוטנציאל האורגזמי שלהן. נשים רוצות לגמור, מצפות לגמור, ואם בעבר יכלה אישה לעבור חיים שלמים בלי לדעת כלל מהי אורגזמה, שזה כשלעצמו עצוב מאוד, היום לעיתים מתרחשת תופעה הפוכה: האורגזמה הופכת למטרה של הסקס, ואיפשהו בדרך מאבדים משהו חשוב… עולמות שלמים של עונג.
חירות זה לא רק חג
חג החירות הוא תמיד זמן טוב לדבר על חופש, על שחרור. אבל לדבר זה דבר אחד ולתרגל וליישם זה דבר אחר וחשוב שנזהה את ההבדל בין יום סימבולי בשנה כמו חג פסח (חירות), ראש השנה (התחלות חדשות), יום הולדת (היום המיוחד שלך) לבין הפרקטיקה של הדברים. הימים 'המיוחדים' הם רק דגל, תזכורת, בעוד שהאתגר שלנו להפוך את כל ימות השנה למיוחדים. טוב נו, לא כולם… יש ימים סתמיים וגם זה חלק מהחיים… אבל בואי נחזור לחירות.
להמשיך לקרוא חירות זה לא רק חג