נושא שחוזר על עצמו הרבה בכתבים על מיניות וגם בבלוג שלי אני נוגע בו מדי פעם – נושא השליטה. למילה הזו יש כח מאגי, שלא לומר: כח מחרמן במיוחד – כשמדובר באירוטיקה וסקס. זהו גם הנושא שלדעתי מתקיים בו הפער הגדול ביותר בין פנטזיה למציאות. ועל זה אני רוצה להתעכב טיפטיפה.
להמשיך לקרוא שואל, מכתיב. על פנטזיות ועל שליטה והתמסרותעל נשים ותעוזה מינית
בבסיסה של החוויה האירוטית שתעברי אצלי קיימת כמעט בהכרח מידה של תעוזה. לא פגשתי נשים שבאות לעיסוי אירוטי באדישות של "הופ, קפצתי לשעה של גוד טיים, תיכף אשוב". הרוב מתמודדות עם רמה כזו או אחרת של פרפרים בבטן, היסוסים, התלבטויות וסימני שאלה. כל זה תופס לפעם הראשונה. בהמשך, מי שהופכות ללקוחות קבועות ומגיעות אליי פעמים נוספות משתחררות סופית ומחליפות מתח מקדים בהתרגשות טובה, פרפרים של "אמאלה" בפרפרים של התרגשות ורטט נעים.
לנסיוני, נשים יכולות להיות מאוד נועזות, מאוד, כשזה מגיע למיניות. אבל בשביל זה צריך תחילה לחוש ביטחון.
שאלה ותשובה: האם יש קיצור דרך לטנטרה?
שאלה: רוני שלום, הגעתי לבלוג שלך מזמן ואני עוקבת בסקרנות. תודה על התוכן האיכותי. אולי גם הזמן שלי יגיע לבוא אליך, אני מתבשלת על זה. בינתיים רציתי לבקש את התייחסותך לנושא שראיתי שאתה נוגע בו לפעמים: טנטרה.
להמשיך לקרוא שאלה ותשובה: האם יש קיצור דרך לטנטרה?שלושים וחמש מעלות בצל
היא בת שלושים וחמש כשהיא נכנסת אליי לסטודיו. עוד לפני כן, בשיחת הטלפון היא מספרת לי שנתקלה בי בשיטוט לילי באינטרנט, כשקראה את הכתבה שהתפרסמה ב"את" מזמן. מספרת על נישואים קרים, תכליתיים, קרקע יציבה וכנפיים קצוצות. הם מה שנקרא "נשואים באושר" אבל ככותרת בלבד. למראית עין. ילדים קטנים וחמודים, בית גדול בשכונה יקרה, הרבה כסף נכנס, הרבה כסף יוצא. העסק דופק. אבל כשזה מגיע לאינטימיות, כלום לא דופק. אין ניצוץ, אין להבה, אין סקס ואין רגש.
להמשיך לקרוא שלושים וחמש מעלות בצלהפרעת קשב. כשהיא ביקשה משהו מיוחד ליום ההולדת
"היי רוני, מה שלומך? איך אתה בXX בחודש בשעות הבוקר? אני אשמח להגיע שוב, ויש לי יומולדת אז תכין לי משהו מיוחד… "
כבר כמה שנים שהיא באה. קובעת איתי פעמיים שלוש בשנה, נכנסת לכאן כאילו רק לפני רגע יצאה, מתיישבת, סוקרת אותי ואת המקום ומספרת לי בדיוק מה השתנה… במקום וגם בי… אחר כך אנחנו עוברים לחדר העיסוי, ושם היא גומרת כאילו אין מחר, למרות שעם היכולות שלה גם מחר היא תגמור כאילו אין מחר, אם היא רק תרצה, ואם יהיה לה זמן, ואם היא תצליח לגייס מספיק קשב, כי תכלס היא אחד המקרים הכי מובהקים של הפרעת קשב שפגשתי. ומהפעם הראשונה זה היה משהו שלקחנו שנינו בקלילות ובהומור. בדקות הראשונות היא תמיד זזה הרבה, מחפשת את עצמה ואת התנוחה, אחר כך היא כבר מתחילה להרגיש דברים בגוף, וכל ההסחות מתפוגגות. ואז זה פשוט, זה טבעי, זה זורם. כשהיא מתכווננת לתדר של העונג, היא על אוטוסטרדה של רטטים טובים.
קח אותי לקצה…
לפני:
"… אם אני מוצאת את האומץ לבוא אני רוצה גם להצליח לשחרר שליטה ולהתמסר לגמרי. מרגישה באינטואיציה שלא תנצל זאת לרעה… מרשה לך לחקור, לסטות מהדרך, ללמוד אותי וללמד אותי כל מה שאתה מגלה על העונג שלי. אני באה דף חלק. אני מחפשת את החוויה ואת השונה. אני לא זקוקה להגדרת גבולות ומכבדת את שלך. אם משהו לא יהיה טוב לי אגיד לך בזמן אמת. כל עוד לא עצרתי אותך: קח אותי לקצה בבקשה"
כשלקוחה קובעת איתי עיסוי ארוטי, אני שולח שאלון מקדים בו אוכל ללמוד קצת על הרקע להגעתה אליי, ואוכל להכיר את הציפיות והבקשות שלה לקראת הסשן. מעבר למענה לשאלות שרשמתי, אני מעודד את הלקוחה להוסיף כל דבר שנראה לה רלוונטי. לפעמים אני מקבל מענה קצר ותמציתי במילים ספורות, ופעמים אחרות, כמו בתכתובת הנ"ל, אני מקבל יופי של הצצה ל"ראש" של מי שמולי. וזו הזדמנות לדבר רגע על "לדייק" ועל "לחקור". שתי מילים חשובות.
תודעת שפע – חלק שלישי: טריטוריה לא מוכרת
אחרי שעסקתי בקשר שבין חשיבה חיובית וזימון שפע ובהבחנה בין שגרת עונג ומרחב עונג אני רוצה בפוסט השלישי בסדרת השפע לדבר על מה שמעבר למוכר. אני רוצה לספר על שתי סיטואציות די מנוגדות, שתיהן סיטואציות של יציאה מהשגרה והגדלת מרחב העונג, ולמעט שינוי השמות מדובר בשתי נשים אמיתיות, מלקוחותיי.
להמשיך לקרוא תודעת שפע – חלק שלישי: טריטוריה לא מוכרתשאלה ותשובה: "אני לא נהנית ממשחק התפקידים הזה"
שאלה: בעלי ואני יחד כבר כ 20 שנה, יש בינינו אהבה ואינטימיות ויחסים די טובים. בשנים האחרונות כחלק מהנסיון לגוון ולעורר קצת את חיי המין התקבע אצלנו מנהג שאני לוקחת את היוזמה ושולטת. זה בא לידי ביטוי בתנוחה – אני למעלה – ובעוד דברים כמו דיבור, שימוש בכח ואפילו לפעמים כאב ועונשים – זה משהו שהוא מבקש. לאחרונה שמתי לב שאני לא כל כך מרוצה מהסידור הזה. אולי בהתחלה זה היה מרגש וחדש אבל ככל שהזמן עובר אני מרגישה שזה לא באמת מה שאני. מה עושים?
"יעל", בת 44
הצד האפל של פנטזיות והגשמתן
בעקבות שיחה מעניינת עם ידידה החלטתי להרחיב בפוסט הזה על הפער שבין פנטזיה והגשמתה, ובאופן ספציפי יותר, פנטזיות מעולם השליטה. תחילת הסיפור בסקרנותה של האישה המדוברת לחוות יחסי שליטה. סקרנות שהחלה לאחר קריאת ספר העוסק בנושא והמשיכה בנבירה ברשת בשלל כתבות ופורומים. "באיזשהו שלב נוצר קשר עם מישהו" היא מספרת לי. היא ממשיכה ומתארת התכתבות שהתפתחה ביניהם, וכיצד התוודו שניהם על הרצון לטעום את עולם השליטה.
להמשיך לקרוא הצד האפל של פנטזיות והגשמתןזרה
הרבה קורה באותו יום. מוות, לידה, התרסקות כלכלית, גשם ראשון, הפגנה בקרן רחוב, תאונת דרכים מיותרת. ככה זה בכל יום בעצם. הרבה אנשים בהרבה מקומות מקבלים ניעור בלתי צפוי, קריאת השכמה, דרישת שלום מעניינת. אחרים ממשיכים לנמנם את חייהם. ויש אותה, שרצה בין הטיפות, לא נרטבת.
להמשיך לקרוא זרה