הדבר שהכי חשוב להביא לעיסוי אירוטי לנשים

הרבה נשים שיוצרות איתי קשר מדברות על הקושי להגיע. אתגרים שחוזרים על עצמם קשורים במבוכה, ב"איך משתחררים", ובענייני פרטיות ודיסקרטיות. משתמע מכך שלכאורה הדבר שהכי חשוב להביא לעיסוי ארוטי הוא – אומץ. אומץ לבוא, אומץ להיפתח, אומץ להיחשף בפניי. ובכן אני הולך להפתיע ולהציע נקודת מבט קצת אחרת…

להמשיך לקרוא הדבר שהכי חשוב להביא לעיסוי אירוטי לנשים

עונג – לא רק באיברים האינטימיים

בפוסט הזה אני מבקש להרחיב את ההסתכלות על מושג העונג. תחילה נתבונן במשמעות של המילה עונג: תחושה נעימה, הנאה. כלומר – נוסף על העונג המיני המובהק, ישנן עוד הרבה תחושות של עונג, כי אנחנו יכולים לחוות הנאה ותחושות נעימות לא רק מאיברי המין. זאת אומרת שנוסף על העונג המיני ישנם סוגים נוספים של עונג פיזי. אם נחבר את הסוגים השונים יחד, נקבל מן הסתם חוויה מועצמת של עונג.

להמשיך לקרוא עונג – לא רק באיברים האינטימיים

עבודה בעיניים

– אני הולך לכתוב עלייך. זה סיפור מסעיר.
– חופשי. כל עוד לא מזהים אותי… עכשיו בוא נעבור לעיסוי, אחרי שפרקתי את מה שעל הלב.
——-
היא טובה במה שהיא עושה. ככה יודעים כל מי שמכירים אותה. הרבה מכירים אותה. מקצוענית, יעילה, חותכת. אישה של תכלס. אל תבזבזו לה את הזמן, היא פה לתת עבודה. כשהיא עובדת היא עניינית ברמות קשות. כן, אפשר להתבדח איתה, אבל זה מרגיש לגמרי כמו לזרוק כדור טניס על קיר. זה חוזר, זה לא ממשיך הלאה. התבדחנו, צחקנו, הלאה, עבודה. מעטים יודעים עליה משהו ברמה האישית.
כולם יודעים שהיא וורקוהולית.

להמשיך לקרוא עבודה בעיניים

זרה

הרבה קורה באותו יום. מוות, לידה, התרסקות כלכלית, גשם ראשון, הפגנה בקרן רחוב, תאונת דרכים מיותרת. ככה זה בכל יום בעצם. הרבה אנשים בהרבה מקומות מקבלים ניעור בלתי צפוי, קריאת השכמה, דרישת שלום מעניינת. אחרים ממשיכים לנמנם את חייהם. ויש אותה, שרצה בין הטיפות, לא נרטבת.

להמשיך לקרוא זרה

"חד פעמי זה לנצח"

היא מתקשרת אליי לתאם, ופורשת בפניי סיפור חיים מסקרן שנשזרים בו יחד נישואים של הרבה שנים, מסעות חיים, תהפוכות מקצועיות ואישיות… באופן כללי ברור שהאישה הזו היא מיקס מעניין בין טיפוס מיושב ומיינסטרימי לבין מסלול חיים מפתיע, מאתגר. כאילו לא יכולות לעבור שנה שנתיים בלי שמשהו יטלטל את עולמה, לפעמים בטוב, לפעמים בפחות טוב, ולפי השיחה – כמעט תמיד בחיוך ובאופטימיות.
היא מדברת על מיניות. מיניות של תשוקות ששוטפות אותה כגלים. לא, היא לא פרפרית, או במילותיה "למרות כל מה ששמעת , במשך השנים הארוכות האלה הוא הגבר היחיד איתו שכבתי. בעצם, נשאיר מקום לספק לגבי איזשהו ערב באיזושהי הזדמנות מאוד מיוחדת אבל אני לא לגמרי בטוחה מה היה שם ואני אקח את הסוד הזה איתי לעולמות אחרים".

להמשיך לקרוא "חד פעמי זה לנצח"

זה שלך.

החיפוש אחר העונג חוצה גילאים, סטטוסים, תרבויות ואמונות. מגיע שלב מסויים בחיים שבו משהו מתעורר, משהו נעור לחיים, עמוק מתחת לפני השטח. אחרי שנים של הסחות דעת של החיים שדוחקות את המיניות לתחתית סולם העדיפויות, אפילו עד כדי א-מיניות מוחלטת, נלחץ איזה סוויצ' בראש ובגוף, ואת יוצאת לחקור. "יוצאת" זו מילה קצת מוזרה בהקשר הזה, כי בעצם את עסוקה בלהכנס פנימה, להקשיב לגוף, לסימני השאלה שבראש, לסקרנות שמובילה אותך להתנסויות חדשות. עם עצמך, איתו, ו… בחוץ. וזה שלך.

להמשיך לקרוא זה שלך.

לשחרר

אחד הדברים הכי מאתגרים עבור הרבה אנשים ובמיוחד נשים, זה… לשחרר.
לשחרר את המיינד: יש כל כך הרבה התניות ודעות קדומות שמסתובבות איתנו חיים שלמים.
לשחרר את הגוף: להצליח להרפות, להרגע, להתמסר…
לשחרר את הנפש: לאפשר לציפור הקטנה שבפנים לפרוש כנפיים ולעוף. להשתחרר מהכבלים.

להמשיך לקרוא לשחרר

להירפא מהתקיפה המינית – החיפוש אחר העונג

היא מתקשרת אליי ומבקשת לקבל פרטים על העיסוי הארוטי. אני מסביר בפירוט, וכשאני מסיים לדבר היא מציגה את עצמה: בשנות השלושים לחייה, עברה בעבר אונס אכזרי, במילותיה: השפלה נוראית. שנים רבות חלפו מאז, אבל חייה עוצבו בדמות מה שהתרחש. במערכות היחסים ובהתנסויות המיניות שלה תמיד הרגישה מנוצלת, קורבנית. לא חוותה סיפוק, לא הרגישה נאהבת. יודעת לספר על עצמה שיש בה משהו מאוד חסום, מאוד לא משוחרר. רגע לפני שהיא משתתקת היא מסבירה לי שהיא בכלל לא אוהבת מסאג'ים. אני מרגיש בין המילים את הזעקה שלה להצליח להשתחרר מכל זה. לנשום. היא נשמעת לי רהוטה וצלולה ויחד עם זאת סוערת, חנוקה, שבויה בדפוסים לא בריאים, בחוסר אינטימיות נקייה ופשוטה. אני מבין שהיא לא חוותה כל השנים האלה מגע מפנק, מגע מענג, מגע שכל כולו נתינה ואני יודע שעם כל העדינות והרגישות שאביא למגע שלי בה, זה עדיין יהיה מאתגר לשנינו. אנחנו פותחים יומן וקובעים מפגש.

להמשיך לקרוא להירפא מהתקיפה המינית – החיפוש אחר העונג

יום שישי בצהרים

יש כאלה שבחרו שנ"צ, ויש אחת שהתעוררה, בגדול. וככה היא כתבה לי כעת:

"כשבאתי אליך היתה שעת צהרים של יום שישי, בחוץ כולם התרוצצו בטירוף לכאן ולשם, ומי שלא התרוצצו ישבו בבית הקפה הסמוך אליך, וכולם היו כל כך עסוקים בלעשות "יום שישי בצהרים". חלפתי על פני כל האנשים האלה כמעט בלתי מורגשת, להמשיך לקרוא יום שישי בצהרים