יום האישה – כל השנה

יום האישה הבינלאומי חל היום. יום סימבולי, נכון, אבל אני רוצה לספר כאן על יתר ימי השנה, שהם בפני עצמם ימי אישה נהדרים, נסתרים, לא מדוברים. גם השנה זכיתי לפגוש כל מיני נשים שחוגגות ב"סתם יום של חול" את הנשיות שלהן, את העצמאות והגדילה. כי באמת, סמליות זה יפה, אבל בפועל כל אחד מאיתנו צריך/ה לשאוף מדי יום לעשות התפתחות, הגשמה וליצוק משמעות לתוך ימי השנה. אז הנה לכן שני ימי אישה אקראיים שבחרתי מהשנה החולפת…

להמשיך לקרוא יום האישה – כל השנה

פשוט להרגע – כשהיא באה לחפש את העדינות שאבדה

היא הייתה אי שם בשנות השלושים המאוחרות, אי שם בתוך שנים דחוסות במשימות הוריות שנפלו בעיקר עליה. חיי הנישואין היו בסך הכל טובים, היא לא התלוננה. הוא עצמאי, עובד מסביב לשעון, היא זו שמתקתקת את כל היתר די בטבעיות: הבית, הילדים, הגנים ובית הספר… זה התאים לשניהם, כל אחד מצא את מקומו הטבעי בתוך מערכת היחסים הזוגית והמשפחתית.
הדבר היחיד שהטריד אותה אבל באותה מידה היה לא נגיש זה עניין המגע.

להמשיך לקרוא פשוט להרגע – כשהיא באה לחפש את העדינות שאבדה

על התמסרות, שליטה ושחרור

היא כותבת לי לפני המפגש: "המטרה המרכזית שלי היא לשחרר ולהנות. להתנתק מהכל ולהיות חופשיה מניהול ומצורך לנקוט איזושהי פעולה. אני סומכת עליך שתדע לקרוא אותי ולקחת שליטה. קח בחשבון שקשה לי לשחרר שליטה ואני אתגר לא פשוט"

יש לי השקפה די מאורגנת על שליטה והתמסרות. אני לא חושב ששתי המילים הללו בעלות אותו משקל על המאזניים. הן לא מאזנות זו את זו. המילה התמסרות כבדת משקל הרבה יותר. חשיבותה גדולה יותר, האתגר הטמון בה משמעותי, ובאמצעותה אפשר גם להגיע רחוק יותר. השליטה לעומת זאת, היא במקרים רבים גורם מעכב, שיקוף של האגו, ונוסף על כך השליטה, כשהיא מונעת מגחמה ומצרכיו של אחד הצדדים המעורבים באינטראקציה, חוטאת להתמסרות, למתמסר/ת.

להמשיך לקרוא על התמסרות, שליטה ושחרור

לשחרר

אחד הדברים הכי מאתגרים עבור הרבה אנשים ובמיוחד נשים, זה… לשחרר.
לשחרר את המיינד: יש כל כך הרבה התניות ודעות קדומות שמסתובבות איתנו חיים שלמים.
לשחרר את הגוף: להצליח להרפות, להרגע, להתמסר…
לשחרר את הנפש: לאפשר לציפור הקטנה שבפנים לפרוש כנפיים ולעוף. להשתחרר מהכבלים.

להמשיך לקרוא לשחרר