האם פעם עברת חוויה שהייתה לחלוטין זרה לך, והצלחת להרגיש בתוכה לגמרי בבית, מחוברת? שאלה מתקילה, יש מצב שתצטרכי לחפור קצת בזכרונות. אבל כמעט לכל אחד ואחת יש איזו סיטואציה כזו. שתי דוגמאות:
להמשיך לקרוא על אינטימיות בין זרים – טרק החייםחג החירות – חלק 3: אצלי, בעיסוי האירוטי
בשני הפוסטים הקודמים בנושא החירות הסברתי את הגישה שלי לחירות. דיברתי על איזון בין כבלים ובין חופש, על איזון בין האני הפרטי לאני הזוגי (למי שבזוגיות) ונגעתי גם במונוגמיה ומה שמחוץ לה. כעת בפוסט השלישי והאחרון בסדרה, אני רוצה לחבר בין העיסוי הארוטי ובין החירות.
ובכן, איפה העיסוי הארוטי והחירות נפגשים?
שלושים וחמש מעלות בצל
היא בת שלושים וחמש כשהיא נכנסת אליי לסטודיו. עוד לפני כן, בשיחת הטלפון היא מספרת לי שנתקלה בי בשיטוט לילי באינטרנט, כשקראה את הכתבה שהתפרסמה ב"את" מזמן. מספרת על נישואים קרים, תכליתיים, קרקע יציבה וכנפיים קצוצות. הם מה שנקרא "נשואים באושר" אבל ככותרת בלבד. למראית עין. ילדים קטנים וחמודים, בית גדול בשכונה יקרה, הרבה כסף נכנס, הרבה כסף יוצא. העסק דופק. אבל כשזה מגיע לאינטימיות, כלום לא דופק. אין ניצוץ, אין להבה, אין סקס ואין רגש.
להמשיך לקרוא שלושים וחמש מעלות בצלשאלה ותשובה: איך להתגבר על המבוכה?
שאלה: רוני שלום, איך מתגברים על המבוכה? אני מעוניינת לבוא לעיסוי ארוטי אבל גם מתקשה לגשר על הפער בין הזרות המוחלטת לבין אינטימיות, ובכלל… לא סיטואציה שאני מורגלת בה…
מ.
תשובה: כמה דברים על מבוכה ועל הכניסה לתוך סשן של עיסוי ארוטי אצלי…
להמשיך לקרוא שאלה ותשובה: איך להתגבר על המבוכה?כשהיא פגשה בגיל 38 את משבר ה 40
היא הכירה אותי בנסיבות שלא קשורות לעיסוי הארוטי. נקשרה בינינו שיחה שהתארכה. סיפרתי לה על מה שאני עושה, היא סיפרה את הסיפור האישי שלה. יש לה סיפור חיים שגרתי לכאורה, לפחות היה כך עד לפני כשנה. אז הכל השתנה. בדיעבד, אני חושב שגם לאחר השינויים שהתרחשו בחייה הסיפור שלה במידה מסויימת שגרתי ומאוד נפוץ.
אז נחזור רגע להתחלה. גיל 38, בעל, 3 ילדים, עבודה קבועה… ולא הרבה מעבר לכך. שגרת יום קבועה של ילדים – עבודה – בית – חוגים – בישולים… כל החבילה המוכרת. בשבת נוסעים לפארק או לים והכל סביב הילדים. היא לא הכירה משהו אחר. לפחות בעשור האחרון מאז שהפכה לאמא. מרוב שהיא הייתה מושקעת בתוך כל השגרה התובענית הזו היא לא הצליחה להרים את הראש ולהתבונן על חייה מהצד. חייתה באוטומט.
"נטו חרמנות"
הרבה פעמים אני כותב כאן על המעטפת של העיסוי הארוטי ושל המיניות. אני נוגע בנושאים כלליים כמו "הזכות שלך לזמן לעצמך" או "כל אישה ראויה לעונג" ואני מרחיב את היריעה להשקפתי על "תודעת שפע". מילים והסברים זה בסדר, גם השקפת עולם משחררת זה טוב, אבל בסופו של דבר, לפעמים מילה או שתיים מסכמות מה שאי אפשר להביע בפוסט שלם.
להמשיך לקרוא "נטו חרמנות"חוכמת הגוף, מגבלות התודעה
פעם אחר פעם נוכחתי בנפלאות הגוף. ברמה הפיזיולוגית, מדובר במערכת כל כך מורכבת אבל כל כך גאונית שאי אפשר שלא להשתאות. ובהיותי עוסק בענייני עונג של נשים, אני נתקל בפלאי הגוף הנשי בכל הנוגע ליכולותיו להכיל עונג, להדהד עונג וממש לייצר עונג. כל זאת כמובן בכפוף לגבולות התודעה. האמנם?
להמשיך לקרוא חוכמת הגוף, מגבלות התודעהפשוט להרגע – כשהיא באה לחפש את העדינות שאבדה
היא הייתה אי שם בשנות השלושים המאוחרות, אי שם בתוך שנים דחוסות במשימות הוריות שנפלו בעיקר עליה. חיי הנישואין היו בסך הכל טובים, היא לא התלוננה. הוא עצמאי, עובד מסביב לשעון, היא זו שמתקתקת את כל היתר די בטבעיות: הבית, הילדים, הגנים ובית הספר… זה התאים לשניהם, כל אחד מצא את מקומו הטבעי בתוך מערכת היחסים הזוגית והמשפחתית.
הדבר היחיד שהטריד אותה אבל באותה מידה היה לא נגיש זה עניין המגע.
time out
מכירה את הדימוי הזה על אוטו ותחנת דלק? כן, הרעיון הזה שאי אפשר לנהוג באוטו בלי לעצור לפעמים לתדלק, כי האוטו ייעצור, המנוע יכבה, ולא נגיע ליעד. כך גם אנחנו, בני האדם. גם אם נדמה לנו שאפשר להיות טרודים ועסוקים ללא הפסק, כי צריך, כי יש התחייבויות, וילדים, והורים, ודאגות, וגזרות… ובכן גם אם אנחנו משלים את עצמנו שאפשר פשוט לרוץ הלאה ולהספיק בקושי, בלי לעצור ולנשום, המציאות תטפח לנו בפנים, במוקדם או במאוחר.
להמשיך לקרוא time outכל סוף הוא התחלה
השנה הזו מסתיימת עם שתי התחלות יפות.
קודם כל, בהמשך להגרלה שהתקיימה לקוראות הבלוג (הפוסט הזמני שפורסם כאן בימים האחרונים) יש שתי זוכות, שקיבלו את ההודעה בלחישה בפרטי כמובן. מאחל לכולכן המון עונג בשנה החדשה.
והדבר השני, רוצה לספר על העיסוי האחרון של השנה הזו. היא באה קצת מהוססת. ניכר שזו פעם ראשונה וניכר שלא היה קל לאזור אומץ לבוא. חסרים רעשי רקע בעולם הזה? לא חסרים… יש מספיק מהם. ויש חסמים, ויש היסוסים, ויש חששות… אבל אחרי התלבטות עם עצמה ואפילו קצת איתי, היא החליטה לקפוץ למים וקבעה והגיעה.